ראשי
לאורם נלך
איש של מסירות נפש - רבי אבנר לביוב זצ"ל

איש של מסירות נפש - רבי אבנר לביוב זצ"ל

"לפיד האש אשר הלך לפני המחנה במסירות ואהבה אין קץ הרב הצדיק רבי אבנר לביוב זצ"ל סיקור על תולדותיו לרגל יום ההילולה שיחול ביום שישי ז' באדר" במסגרת פרוייקט "לאורם נלך" אנו מביאים קויים לדמותו האצילה של מזכה הרבים הרב אבנר לביוב זצ"ל. מאת: נכדתו שושנה הלוי.

איש של מסירות נפש - רבי אבנר לביוב זצ"ל

השבוע ביום שישי, ז' באדר התשפ"א, יחול יום פטירתו ה -30 של הרב אבנר לביוב זצ"ל, ממנהיגיה הבולטים של הקהילה הבוכרית בדור האחרון.

הרב זצ"ל נולד בסמרקנד בשנת תרפ"ח (1928), יום ט' בניסן, בעיצומו של שלטון סטאלין על ברית המועצות.

שצהלה על פניו (התמונה באדיבות המשפחה)

אביו הרב זבולון לביוב היה מתלמידיו של הרב שלמה לייב אליעזרוב זצ"ל  וספג מרוחה של חסידות חב"ד כמו רבים מחבריו. הקרבה לחב"ד העניקה לו ולחבריו את הכוחות לעמוד בניסיונות הקשים של אותה תקופה כאשר הדת נאסרה מכל וכל, וכך אף הצליח לחנך את שבעת ילדיו לתורה וליראת שמים על אף הקשיים

משחר ילדותו בלט הרב אבנר בכישרונותיו ובמרצו הרב שהיו מופנים כולם לתורה ועבודת ה'. היה חודר לבית הכנסת למרות האיסור שהטילו השלטונות על ילדים קטנים, ומתחבא מתחת לשולחנות כדי שלא ייתפס, וממריץ את חבריו לעשות כמותו. בבית הספר היה מעניק את לחמו לחבריו לכתה שלא הביאו אוכל מחמת הרעב העז ששרר בתקופה ההיא, וכן היה נחלץ להגן בכל כוחו על ילדים נרדפים.

בנערותו השתוללה בעולם המלחמה העולמית השניה וסמרקנד הוצפה באלפי פליטים מאירופה. רבים מהם נפחו את נפשם ברחובות ואיש לא העז להתעסק בקבורתם מחשש להידבק בטיפוס שהיה רווח בין הפליטים. אבנר בן החמש-עשרה השיג עגלה וסוס והסתובב בעיר עם חברו הטוב וביחד העמיסו גופות של יהודים על העגלה וקברו אותם. הוא זכה במו ידיו לקבור עשרות מתי מצווה.

גם כשיצא לעבוד לא שכח את בני עמו ובכל עת מצוא היה עוזר ומסייע לכל נצרך, ובפרט ליתומים ואלמנות המרובים שהותירה המלחמה הנוראה, עד כי היו מברכים אותו בדמעות.

בבחרותו הסתופף בצילו של הרב חזקיה קייקוף זצ"ל, ממנהיגי העדה בסמרקנד, ושאב מרוחו. בעידוד של רבו קבע ר' אבנר לעצמו חוק לימודים יומי, ממנו לא זז כל חייו. 

בהיותו בן עשרים נשא לאישה את בת עירו מרת חנה ע"ה לבית נקטלוב. למרות היות יתומה מאב, גידלה אותה אמה מרת צביה למופת עד כי שמה הטוב נישא לתהילה בכל ה"מחלא" (הרובע היהודי של סמרקנד), ושם הקימו  לראשונה את ביתם שעתיד היה להפוך למוקד נתינה ועידוד לכל אחד.

בעקבות מאסרם של אביו וחבריו בשנת תש"י (1950) בידי הנ.ק.ו.ד (שמו הקודם של הק.ג.ב.) בשל ההתוועדויות שהיו עורכים והתלמוד תורה המחתרתי שניהלו בסמרקנד, עקר הרב אבנר מהעיר עם אשתו ושני ילדיו לאחר שגונב לאוזניו כי גם הוא עלול להיאסר.

הוא קבע משכנו בעיר הגדולה טשקנט ושם ניהל בית יהודי חם שהיה לתל תלפיות עבור יהודים רבים שבקשו אוכל כשר ומקום ללון. במסירותו הרבה למצוות הכנסת אורחים סעדו בביתו  עשרות אנשים מדי שבוע. לכל אחד נתן עצה, תמיכה, ממון או כל סיוע אחר הנצרך. גם כשהגיעו לביתו אורחים חולים במחלות מדבקות, לא נרתע והשכיבם ללון בביתו. אשתו הייתה מכבסת את בגדיהם ומצעיהם.

תמיד תר ובלש אחר נזקקים וחילק להם מתן בסתר.

פעם נחלץ לעזור למשפחה של יהודי שנאסר בבית הסוהר לשלוש שנים, ושלח לה משכורת חודשית לאורך כל התקופה. כשגילה שדילג בטעות על חודש אחד, שלח להם בחודש שלאחר מכן משכורת כפולה! כמו כן דאג לסלי מזון למשפחות שראשיהן התקשו לפרנסן.

בחינוכו הטוב זכה להעמיד שמונה בנים ובנות יראי ה' בתנאים קשים ומאתגרים שבהם מוסדות החינוך נאבקו בילדים על רצונם לשמור שבת ולהיזהר ממאכלות אסורות, אך הרב אבנר ורעייתו נטעו בילדיהם חום כה רב וגאווה יהודית עד שהיה בכוחם לעמוד בלחצי התקופה למרות גילם הצעיר. כמו כן שכר לבניו מלמד פרטי בממון רב כדי שילמדו למודי קודש. מהמלמד נהנה ילד נוסף שאינו מבניו, שיד הוריו לא הייתה משגת לשלם למלמד.

פעילותו הציבורית בקרב יהודי טשקנט ומחוצה לה הייתה ענפה. היה בעל תפילה מיוחד ובעל-תוקע. בכל שנה השיג בממון רב ארבע מינים והרשה לכל הציבור לברך עליהם. תורים ארוכים היו משתרכים ליד סוכתו ביום טוב ראשון של חג הסוכות כדי לברך על האתרוג שלו.

היה מל ילדי ישראל ללא תמורה בכל רחבי ברית המועצות. פעמים רבות היה מל תינוקות רבים ביום אחד, ביניהם כאלה שעברו גיל שמונה ימים, מחמת שלא היו מוהלים שהסכימו להסתכן בעשיית מצווה זו שהייתה אסורה על פי החוק הקומוניסטי. לא הסכים מעולם לקבל תשלום על מלאכת קדש זו, ולא עוד אלא שהיה מעניק בעצמו כסף להורי התינוקות אם ראה שהם זקוקים לכך.

רבי אבנר לביוב זצ"ל בברית מילה (התמונה באדיבות המשפחה)

התמסר בכל כוחו לטהרת עם ישראל וממן שנים ארוכות את חימום המקוואות בטשקנט. עודד יהודים ללא הרף יחד עם רעייתו לקיומה של מצווה זו בכל תנאי. כמו כן העניק סכומי כסף גדולים לישיבות ותלמודי תורה שהפעילו חסידי חב"ד בבוכרה. לימים העיד עליו אחד מפעילי חב"ד הבולטים בימים ההם: "לאחר שהכיר ר' אבנר את פעולותינו למען היהדות כבר לא נזקק לשאול אותנו עבור מה הכסף הפעם, אם למקווה, לת"ת, לאפיית מצות או לכל כל צורך אחר. היינו באים ואומרים לו - ר' אבנר, צריך כסף, והוא פשוט היה נותן לנו".

בספר שהוציאה לזכרו ולזכר הרבנית חנה, כתבה עליהם גברת פירוזה פינחסוב, ידידתם: "קשה לפרט את כל המעשים הטובים שעשה הרב אבנר למען הבריות ללא הרהורים. עקרונו היה: אם יזדקק איש לעזרה, הוא, הרב אבנר, יבוא ויעזור".

בשנת תשל"א (1971) זכה לקבל אשרת יציאה מברית המועצות לאחר עשר שנים שבהן היה מסורב עליה, ועלה לארץ ישראל והשתקע בבני ברק.

כדבר ראשון מהר לנסוע להיפגש עם הרבי מלובאוויטש שקבלו בלבביות גדולה ושהה עימו ביחידות כמעט כשעה, דבר שיחידי סגולה זכו לו.

מיד  כשהגיע אל המנוחה ואל הנחלה ייסד בית כנסת בנוסח הבוכרי, תחילה בביתו ואחר כך במבנה מיוחד לכך. תמיד היה מלא בהכרת הטוב לבורא על חסדיו ומעולם לא נשמעה מפיו תלונה על קשיי העלייה ואף לא כאשר ירד כליל מנכסיו בעקבות כך. בחסדי שמים חזר במהירות לעושרו כבראשונה והיה יכול להמשיך בפעולותיו הברוכות. 

את עיקר כוחו השקיע בעולים החדשים מברית המועצות שהחלו להגיע ארצה משנת 1971 ואילך. סייע בהשגת דיור ועבודה, דחף ללימודי קודש, עסק רבות בהשכנת שלום-בית והעניק סיוע, תמיכה ועצה, כדרכו. עמל רבות להאהיב שם שמים ורבים השיב מעוון. היה נואם מחונן ודרש דרשות מלהיבות לתורה וליראת שמים בכל אתר, והיה לאחד המנהיגים המוערכים והאהובים של העידה ושמעו הגיע אף מעבר לים.

רבי אבנר זצ"ל מוסר שיעור בערוץ רדיו (התמונה באדיבות המשפחה)

למגינת לב משפחתו ואוהביו המרובים נגדע פתיל חייו בפתאומיות באישון ליל, עת חש ברע, והשיב את נשמתו ליוצרה כשהיא עתירת זכויות כבירות, בליל ז' באדר התשנ"א והוא בן 63 שנים בלבד.

.תמונה של רבי אבנר יחד עם חכמי בוכרה על קיר בית הכנסת היהודי "גומבס" בעיר העתיקה שבסמרקנד

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית חנה לביוב שפתחה לעילוי נשמתו שיעורי תורה לנשים שמילאו אולמות רחבי ידיים ונודעה במתק שפתיה, וכן פתחה גמ"ח כספים והנציחה את נשמתו הגדולה, ואת שמונת בניו בנותיו, זרע ברך ה' ההולכים לאורו כל הימים. בנו ר' לוי יסד קרן חינוך ברחבי העולם בשם "אור אבנר" על שמו ותחתיה נכנסו רבבות לחינוך יהודי, כמו גם מתן צדקה וחסד למכביר בהשראת חינוכו של אביו זצ"ל.

רחוב בעיר אור יהודה על שמו של רבי אבנר זצ"ל

יהיה זכרו ברוך.


שלום רב

הנך נכנס למדור בו יופיעו תמונות נשים

חזרה לדף הביתאני אשה המשך לדף המבוקש