ראשי
חדשות
קווים לדמותו-הרב פנחס הכהן רבין זצ''ל

קווים לדמותו-הרב פנחס הכהן רבין זצ''ל

קורות חייו ומסירותו למען הכלל והפרט של הרב פנחס הכהן רבין זצ''ל

קווים לדמותו-הרב פנחס הכהן רבין זצ''ל

בס"ד

שר וגדול נפל בישראל

ביום ה' במר חשוון השיב רבינו את נשמתו הטהורה לבוראו, הרב פנחס כהן רבין זצ"ל נצר למשפחת רבנים ודיינים בן אחר בן. אביו ע"ה הרב בנציון רבין בנו של פנחס רבין, והוא בנו של רבי יצחק חיים רבין בנו של מולא פנחס הגדול, שהוא בנו של מולא יצחק מבגדד המיוחסים לצאצאים של עזרא הסופר.

שם כבוד ברוסית נהפך לשם משפחה

שם משפחתם היה חיימוב ע"ש הסבא מולא יצחק חיים, והיות והוא היה רב של העדה הבוכרית בעיר בוכרה, קראו לו ברוסית רווין שפירושו רב. וכשהגיע המשפחה לישראל קבלו את הקינוי הרבני לשם משפחתם ונעשו רבין.

בזכותו נבנו בתים כשרים בישראל

רבינו פנחס כהן רבין זצ"ל היה דיין בבית הדין הרבני בתל אביב, והיה מומחה בנושאי גיטין, וכשהגיעו אחינו העולים בני העדה הבוכרית לארץ ישראל, והיו צריכים לעבור בירור יהדות, הרב פתח את לשכתו לכל פונה ועזר להם להוציא את הטופס "בירור יהדות" דבר שאפשר להם להנשא כדת משה וישראל.

ולא רק את העדה הבוכרית לקח הרב על עצמו, אלא אף את העדה הקווקזית אשר הגיעו לארץ מחוסרי מסמכים אשר מעידים על יהדותם, הרב היה יושב שעות על גבי שעות על חשבונו, מבלי שאף גוף יוסיף לו על כך שכר ולא הפונים עצמם, והיה חוקר את בני המשפחה, מזמין את האמהות והסבתות, וחוקר את שמותם וקשרי משפחתם, וכל זאת בין דיון לדיון, בין תיק לתיק שהיה עליו לטפל מתוקף תפקידו כדיין בבית הדין, רבינו עשה הכל כדי להתיר להם לבנות בית נאמן בישראל, ומשום הכרת הטוב על השקעתו שעות רבות למען החתנים והכלות, היו מכבדים אותו לערוך להם חופה וקידושין, גם שם הרב היה מגיע, עורך את החופה ומברך את החתן והכלה, ועוזב את המקום לפני שהספיקו לשלם לו על שכר טרחתו, וכשהיו מתקשרים אליו למחרת לאן הרב נעלם אחר החופה, רצינו לשלם מה שמגיע, הרב היה אומר שאתם עולים חדשים, זה מתנה לחתן וכלה.

פרט לבירורי יהדות, הרב היה עוזר לכל פונה ובפרט אם הוא בן העדה, והיה רץ עמו מחדר לחדר, ולפעמים אפילו יוצא מבית הדין והולך איתם למחלקת רבנות, כדי להסדיר את עניינם.

לו נאה ולו יאה

בשנת תש"ס [2000 למניינם] כשמר לוי לוייב הקים את קונגס יהודי בוכרה העולמי, ראה לנכון למנות איש על העדה, את כבוד מורנו הרב פנחס הכהן רבין לתפקיד – הרב הראשי לעדה הבוכרית.

ובמשך השנים הללו שימש הרב יחד עם הרב יצחק אמינוב זצ"ל בתפקיד הרבנות ויחד צעדו זה לצידו של זה בכבוד הראוי לתלמידי חכמים. ובהדרכתם והנהגתם הקמנו את איגוד רבני העדה הבוכרית העולמית.

הרב היה מאוד צנוע ונכבה אל הכלים על אף למדנותו וגאונותו בתורה, והיה מכתת רגליו מעיר לעיר ומבית כנסת לבית כנסת כדי ללמד תורה ודעת לבני עדתו, היה מבקש מהרבנים להודיע בבתי הכנסת, שכל מי שהגיע לארץ, ואיבד את כתובתו, שירכזו אותם לערב אחד והיה מגיע עם כתובות דאירכסא ומסדר להם את הכתובות, ואם חלילה יש בעיה של שלום בית היה מטפל בהם בנועם דבריו, והיו דבריו מתקבלים בלב השומעים.

בכל אירוע משפחתי שהיו מזמינים את הרב, בדרך כלל הרב היה משתדל להגיע ולברך, ולא משנה מי המזמין, קטן או גדול, נכבדי העדה או פשוטי העם, היחס האנושי שלו היה לשם דבר.

נושא בעול עם חברו

לפני שש שנים נתתי לו שם של זוג שיברך אותם שיפקדו בזרע קודש של קיימא, אני מגיע אליו לפני שנה לכנס רבני העדה הבוכרית בבית מדרשו, הרב מוציא את הפתק עם השמות מכיסו ושואל, האם הזוג כבר נושעו או להמשיך ולהתפלל עליהם, וב"ה באותה התקופה האישה כבר היית בחודשי הריון מתקדם, והרב שמח מאוד, אבל אני נדהמתי לראות את הפתק שנשמר במשך חמש שנים בכיסו, זה ממש גדלות.

בכל הכנסים של העדה היינו מזמינים את הרב לפאר את במת הנשיאות, והרב היה נכנס בראש כפוף ובמהירות מתיישב בקצה השולחן כדי לא למשוך תשומת לב מרובה, מעולם לא ציפה לגינוני כבוד, לשיר "שאו שערים" או לעצור את האירוע עד שהוא יעבור למקומו, או שיעמדו לכבודו, מעולם לא ביקש זאת, ואף אם אנחנו היינו מכבדים ושרים ומבקשים מהקהל לעמוד, הרב היה מבקש לעצור זאת מיד, ולא רצה להתהדר באיצטלא של הרב הראשי לעדה הבוכרית.

עם כל ענוותנותו, הרב היה אומנם ממעט בדיבור, אבל היה מעורה בכל הנעשה בקהילה הבוכרית בארץ ובעולם, ותמיד היה מייעץ לפתור את הבעיות בדרכי שלום. מעולם לא נתן עצה שאינה טובה או דרך תחכים,  אלא הכל בדרכי נועם ושלום כאהרון הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום.

באחד האספות של רבנים שנערכו בבני ברק, והייתי אז אברך צעיר לימים, והאספה התארכה עד לשעות מאוחרות, והרב היה צריך לערוך חופה בתל אביב, הרב לחש לי בשקט, סע בבקשה במקומי לערוך את החופה, ואף שילם לי על המונית, והדריך אותי איך להתנהג בעת מילוי הכתובה, ולא לשאול את סכום הכתובה בקול ע"י אבי הכלה, אלא בצד ולרשום מבלי לעורר וויכוחים. שאלתי אותו מדוע, אמר לי הם לא מבינים, וחושבים שזה כבוד הכלה ומבקשים מהחתן לכתוב סכום גדול בכתובה, והורי החתן יתנגדו, ובסוף יכנסו לחופה כשאינם מרוצים. אם אתה לא תעורר את זה הם בחיים לא ידעו והעיקר שיהיה שלום, ואף הוסיף ואמר שאם לא תמצא שם עד כשר, יש שם מלצר בשם יוסף, קח אותו להיות איתך עד. עד כמה הרב היה מקפיד להסביר עד הסוף כדי שלא יהיו שום שאלות. וכאמרתי לו שלא צריך את הכסף למונית, כי הם ישלמו, אמר לי קודם תיקח, שאם לא ישלמו, שלא תוציא מכסך.

תמיד שהייתי רואה את הרב הייתי מתמלא בהודיה לה' על הזכות שנפלה בחלקנו שהרב הוא רוענו ומורה דרכנו, איזה ענווה, איזה פשטות, איזה כבוד הזולת, איזה אדם מורם מעם.

הרב עם כל ענוותנותו ומידותיו התרומיות, ברגע שהדבר היה קשור לכלל ולעדה הבוכרית בפרט, ידע לעמוד כארי ולדרוש את טובת אחיו, ולא פעם לחם מלחמת של תורה מול שינויי הנוהל בהנהלת בית הדין לטובת העדה, על אף שתושבי רמלה היו שייכים לירושלים, הוא הצליח להעביר אותם לתל אביב, כדי לעזור להם לפתור את הבעיות של בירורי יהדות וגויירים.

איזהו חכם, הרואה את הנולד:

אני זוכר בשנת תש"ן 1990 הגיעו הרבה עולים חדשים, ובתוכם היו גם כמה משפחות שלצערנו מפאת הגלות נשאו נשים נוכריות, אבל בתמימותם התחתנו עמם ע"י חופה וקידושין בחושבם שזה הגיור, והביאו ילדים ומלו אותם, ונתנו להם שמות יהודיים, והרגישו שהם יהודים לכל דבר. אבל על פי הלכה הם לא נחשבו כיהודים, והיינו מביאים אותם לכבוד הרב לבית הדין.

הרב היה מבקש ללמד אותם את ההלכות הנחוצות כמו שבת וכשרות, הלכות טהרת המשפחה, והיה מעמיד בית דין ובוחן אותם בעצמו, ושולח אותם לטבילה ומגייר אותם. וכנודע הדבר לאחד מהרבנים בבני ברק, שאל את הרב איך אתה עושה את זה, מי מבטיח לך שהם ימשיכו להחזיק ולשמור את המצוות. והרב רבין בחכמתו ענה תשובה ניצחת: אם היה בארץ חוק לשלוח בחזרה את הגויים לחו"ל, לא הייתי עושה זאת, ומכיוון שהם ישתקעו כאן, ונושאים שמות משפחה יהודיים, ילדיהם בוודאי התבוללו בתוך כרם ישראל מבלי שאף אחד ידע, האם לא עדיף לגייר אותם ושיקבלו עליהם עול תורה ומצוות, וה' הטוב יכפר בעד.

ואני עד שמאותם משפחות יצאו תלמידי חכמים ובנות אשר בנו משפחות לתפארת ישראל.

הרב היה עדין נפש, וכשמישהו ביקש ממנו להתפלל על איזה חולה, הרב היה מתקשר אחר כמה ימים לשאול בשלומו, היה לו זיכרון יוצא מן הכלל להחזיק ראש בכל העניינים כאבא אוהב לעדתו.

לפני ארבע שנים, הרב עבר ניתוח מסובך, ובהיותו במיטת חוליו התקשר אלי לשאול על מצב העדה באיזה עניין, והייתי באותה עת באזכרה, כשראיתי את מספרו של הרב על הצג מיד עניתי, והרב שמע ברקע את קריאת הזוהר בבוכרית, אמר לי תשאיר את הקו פתוח, ולאחר סיום קריאת הזוהר אמר לי הרב שזה עשה לו נחת רוח גדול כמים צוננים על נפש עייפה, ומאוחר יותר חזרתי אליו לדבר על שאר העניינים.

צדיקים במיתתם קרואים חיים:

לצערנו ביום מר והנימהר ביום ה' במר חשוון השיב רבינו את נשמתו הטהורה אחר אמירת ווידוי וקריאת נשמת כל חי, ובירך על הבשמים ואמר שמע ישראל ובמיתת נשיקה הפסיק ליבו לפעום.

קהל רב מתושבי בני ברק, אברכי הכוללים, מבני העדה הבוכרית מכל קצבי הארץ הגיעו לבית מדרשו ברחוב בן זכאי 43 בבני ברק לחלוק לו את הכבוד האחרון.

הרבנים נשאו הספדים על מעלותיו התרומיות ועל גודל האבדה הגדולה לעדה ולעם ישראל, ומשם ההלוויה עלתה ירושליימה להר המנוחות.

לומר את האמת, מאז עומדי על דעתי השתתפתי באלפי לוויות של כל שכבות הציבור, אבל כלוויה הזו שנערכה לפי ההלכה הצרופה המובא בספרים הקדושים ובליקוטי דינים ע"פ הקבלה, ראיתי פעם ראשונה בחיי.

חברא קדישא קהל חסידים אשר טפלו בקבורה, הניחו את מיטת הרב סמוך לקבר, ושילבו זרועותיהם זו בזו, ולא נתנו לאף אחד להתקרב, ועשו 7 הקפות עם קריאת יושב בסתר וכו'... ואנא בכח... ולבני הפלגשים נתן מתנות וכו... ומיד בלי הפסק הרימו את הרב והניחו אותו בתוך קברו בנחת. ובעת הורדת הגופה לתוך הקבר, אמרו י"ג מידות הרחמים וקבלת עול מלכות שמים, מעמד מרגש שלא ראיתי מימי. ומיד לאחר סתימת הגולל קראו כל הקהל בקול אחד את צידוק הדין, ואחד הבנים בקש מחילה מכבוד הרב בשם כל המשפחה, וכולם ענו מחול לכם מחול לכם וכו...

לכבוד כזה זוכים צדיקי אמת, כמו שבחייהם הם חיים ע"פ ההלכה, כך במיתתם הכל מתנהל על דרך ההלכה, עליו וכיוצא בו נאמר צדיקים במיתתם קרויים חיים.

המבכה מרה על האבדה

תלמידו הלל בן מנחם חיימוב

שלום רב

הנך נכנס למדור בו יופיעו תמונות נשים

חזרה לדף הביתאני אשה המשך לדף המבוקש