ראשי
חדשות
מסכת חייו ופועליו הקדושים של הגאון רבי חזקיה הכהן רבין זצוק"ל

מסכת חייו ופועליו הקדושים של הגאון רבי חזקיה הכהן רבין זצוק"ל

במלאות 75 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים ט' טבת תש"ה – תש"פ

מסכת חייו ופועליו הקדושים  של הגאון רבי חזקיה הכהן רבין זצוק"ל

הגאון רבי חזקיה הכהן רבין זצוק"ל נולד בראש חודש שבט שנת תרל"ב (1872) לאביו רבי יצחק חיים הכהן רבין זצ"ל הרב הראשי וראב"ד בעי"ת בוכרה וגלילותיה, ולאמו הרבנית יוכבד נ"ע נכדתו של רבי יוסף ממאן מערבי זצ"ל שלוחא דרבנן בערי בוכרה.

בהיותו רך בשנים ניכר בו שלגדולות נוצר, שעות רבות עסק בתורה בבית המדרש, וכל כולו היה נתון לעבודת ה', רבו היה רבי משה ברוך זצ"ל מחבר ספר 'תיבת משה', וכן שקוד היה על משנתו בצוותא חדא עם הגאון רבי אהרן בן שמעון זצ"ל רבה של צפת שהיה באותם ימים בשליחות קודש בבוכרה, במשך שלש שנים רצופות שקדו על תלמודם בבית המדרש כל ימות השבוע, ורק לקראת שבת היו חוזרים לביתם.

בשנת תרנ"ו (1895) נפטר אביו רבי יצחק חיים הכהן רבין זצ"ל שנשא את משא העם ברבנות ובבית הדין במשך כשלושים שנה, בני הקהילה הכתירו את רבי חזקיה לשבת על כסא אביו להיות הרב הראשי וראב"ד בוכרה וגלילותיה, על אף שהיה צעיר לימים כבן כ"ד שנים בלבד. להלן

לדון ולהורות

מיום שבתו על כסא הרבנות והדיינות במדינת בוכרה החל לשאת במשא הקודש להורות את העם דבר ה' זו הלכה, ולהראותם את הדרך ואת המעשה אשר יעשון, שעות רבות ישב על מדין להשיב לשואלים דבר, זמן קצר לאחר שהחל במשרתו הרמה יצא טבעו ברבים כצלוחית של פלייטון שהכל מכירים בריחה הנודף למרחוק, עשרות קהילות מקרוב ומרחוק עמדו איתו במשא ומתן בעומקה של הלכה והכירו בו כבקי גדול שאין להרהר אחר פסקיו והכרעותיו.

בין פסקי תשובותיו הרבים שחלקם נכתבו עלי ספר בספרו 'עטרת חזקיה' נמצא מענה לשאלות הלכתיות רבות בעיקר בהלכות שמות גיטין בהם הוא נודע בבקיאותו הרבה באיות שמות האנשים ונשים, שאלות הופנו אליו מכל ערי בוכרה רבתי לצד בירור מנהגים מבית הדין הספרדי שבירושלים ואף מבית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בנשיאות הגאב"ד רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, כמו כן מוצאים אנו התכתבויות נוספות עם רבני הערים: קובא, ברדיטשוב, פראג, וורשה שבפולין, ודובנא שבליטא, בענייני גיטין יבום וחליצה מקוואות חושן משפט ועוד, כמו כן היו לו קשרי הלכה עם רבני ערים ממדינות רבות בעניני התרת עגונות וגיטי שליחות שהגיעו מהכא להתם ומהתם להכא.

הרבצת תורה בצוק העיתים

עם עליית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה וכבישת ערי בוכרה, החלה רדיפת היהדות והרבנים, שם משפחה 'רבין' שמשמעותו בשפה הרוסית 'רב', היה סימן ברור כי מדובר במשפחה של רבנים, בעקבות כך הבולשביקים הוציאו להורג את שני אחיו של רבינו, רבי פנחס הי"ד ורבי רחמים הי"ד, למרות דכדוכה של נפש רבינו מסר נפשו כדי להרביץ תורה ולמסור שיעורים תמידין כסדרן, קהילות בוכרה המשיכו תחת הנהגתו של רבי חזקיה את לימוד התורה והפעילות התורנית למרות האיסור החמור שגזרו הקומוניסטים על כל פעילות תורנית.  

בשנת תרפ"ה (1905) פנו אל רבינו ראשי המשטר הקומוניסטי בדרישה שיפסיק את הדרשות ושיעורי התורה בטענה שהוא 'מסית נגד הקומוניזם', רבי חזקיה הבהיר להם כי אינו מדבר נגד השלטון, וכל דרשותיו ושיעוריו הם רק בעניני תורה והלכה, אך הם לא האמינו לו ושלחו מרגלים לעקוב אחרי רבינו, ברבות הימים הוזמן רבינו לחקירה במטה הראשי של המשטרה הסובייטית, המפקד העליון הזהיר אותו באופן חד משמעי 'הפסק את דרשותיך או שתועמד לדין ותיענש', עונש שמשמעותו היחידה היא גלות לסיביר לשנים ארוכות עם עבודת פרך, אך רבה של בוכרה לא נרתע והמשיך בהרבצת התורה.

כאשר ראו הקומוניסטים שאינם מצליחים להשפיע על רבינו להפסיק את פעילותו התורנית, שיגרו אליו שליחים שישכנעו אותו לארוז את כל חפציו ולעזוב את רוסיה, רבינו דחה את ההצעה על הסף חרף הסכנות האיומות שארבו לו, 'רב צריך להיות עם בני קהילתו בכל מצב, וכל זמן שאני יכול להנהיג את הקהילה הריני מפקיר עצמי עבורם' אמר.

אך לא ארכו הימים ובשנת תרפ"ט ((1929 החליט השלטון הסובייטי להעליל על רבינו עלילת שווא ולהעמיד אותו למשפט ראווה, כאשר נודע למקורבי רבינו על המזימה, נשלחו שליחים לכל קהילות בוכרה כדי שישאו תפילה להצלת הרב מהמשפט, בהגיע יום המשפט ישב הגאון רבי חזקיה הכהן רבין זצ"ל על ספסל הנאשמים מוקף שוטרים מכל עבר, התובע הממשלתי הציג 'ראיות' לפיהן הסית נגד המשטר הקומוניסטי, כאשר ראה כי כלתה אליו הרעה ביקש באמצע הדיון ללכת להתפנות, השופט נעתר לבקשה ושני שוטרים ליווהו, אחרי שעברו דקות ארוכות החלו לדפוק על הדלת ולצעוק 'צא כבר! השופט מחכה לך', אולם מאחורי הדלת לא היה מענה, השוטרים פרצו את הדלת אך החדר היה ריק! והשוטרים חזרו נבוכים להיכל המשפט, בעקבות כך נגזר דינו למוות שלא בנוכחותו, השמועה הגיעה לרבינו כשהוא מתחבא בביתו של אחד מחסידי אומות העולם, כשהבין רבינו כי חייו בסכנה החליט לברוח למדינת אפגניסתן הסמוכה, כדי לעלות משם לארץ הקודש, ואכן לאחר זמן ברח מבוכרה מאימת הבולשביקים, וכך בעל כרחו השאיר את קהל עדתו כצאן ללא רועה.

בפלטרין של מלך

בחודש ניסן תרצ"ה (1934) הגיע רבינו לארץ ישראל, השבת הראשונה ששבת בירושלים היתה 'שבת הגדול', רבי חזקיה הכהן רבין זצ"ל נשא את 'דרשת שבת הגדול' בבית הכנסת המרכזי לעדת הבוכרים 'בבא תמא', בימי חול המועד פסח באו להקביל את פני רבם ברגל רבני וחכמי העדה וכן רבים מבני השכונה, וגם רבינו ביקר בבתיהם של כמה וכמה מגדולי וחכמי ירושלים.

תקופה קצרה אחרי שעלה לארץ ישראל נקרא ע"י ראב"ד ירושלים הגאון רבי חזקיה שבתי זצ"ל לכהן כדיין בבית הדין של העדה הספרדית, שם ישב לדון ולהורות את העם דין אמת יחד עם עמיתיו הרבנים הדיינים רבי יעקב עדס זצ"ל רבי מרדכי מיוחס זצ"ל ורבי אליהו לופס זצ"ל.

בנוסף לכך רבי חזקיה זצ"ל הצטרף לחבורת המקובלים בירושלים וקבע את סדר לימודו בישיבת המקובלים 'רחובות הנהר' בראשותו של הרב השד"ה רבי שאול דוויק הכהן זצ"ל, שם עסק רבות בתורת הח"ן יחד עם ידידו ורעו המקובל רבי יעקב מונסה זצ"ל.

בשבתו בעיר הקודש והמקדש בשכונת הבוכרים 'רחובות' ראה את פעולתם הכבירה של וועד "רחובות הבוכרים", אשר הקימו שכונה לשם ולתפארת, בתים וחצרות רחבי ידיים, בתי כנסיות לרוב, מקוה טהרה רחב ומפואר, בתי תלמוד תורה ועוד. אך דבר אחד נגע אל ליבו, מדוע לא הקימו ישיבה בשכונה שילמדו בה בני העדה.

באחד הימים נודע לרבינו על צוואתו של רבי שלמה מוסיוף זצ"ל בה כתב שכל ההכנסות מהבנין שהקדיש בשכונת הבוכארים 'רחובות' יהיו קודש למען הקמת ישיבה. מיד זימן את חברי וועד העדה הבוכארית ואת בניו של רבי שלמה מוסיוף זצ"ל ושאלם: "מדוע אינכם מקיימים את צוואת רבי שלמה מוסיוף זצ"ל", באותו מעמד דיבר על ליבם של המשתתפים והם הסכימו להעביר את הכסף לצורך הקמת ישיבה לבני העדה.

ואכן בשנת ת"ש זכה רבינו זצ"ל להקים את "ישיבת ש"ם" על שם רבי ש'למה מ'וסיוף זצ"ל, וחפץ ה' בידו צלח וראה פירות בעמלו ובמשך השנים גידלה הישיבה עדרים של תלמידי חכמים, ובהם רבנים דיינים ומרביצי תורה בני העדה הבוכארית.

כמו כן פעל רבינו להקמת בית שחיטה לעופות בשוק של שכונת 'רחובות' הבוכרים, כאשר הוא ממנה את השוחטים שנבחרו בקפידה רבה ונבחנו ונסמכו על ידו.

לגנזי מרומים

שלושים יום קודם פטירתו אמר רבינו לבני ביתו שימיו ספורים, וביום התשיעי לחודש טבת השיב רבי חזקיה הכהן רבין זצ"ל את נשמתו ליוצרה בקדושה ובטהרה כשהוא בן שבעים וארבע שנים.

בהלויתו השתתפו אלפי בני העדה מירושלים ומערים נוספות, ספדו לו גדולי הרבנים ובראשם רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל ה'ראשון לציון', ומנוחתו כבוד בחלקת הכהנים שבהר הזיתים סמוך ונראה למקום בית מקדשינו ותפארתנו. על מצבתו נחקק: 'ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך, פה נטמן רב משרשיא אחד מבני עליה בנן של קדושים מר דיינא הרה"ג רבי חזקיה הכהן רבין נ"ע בשמיא, אשר שרת במשך ארבעים שנה רב ראשי דיין ומו"ץ בעי"ת בוכארא ואגפיה נלב"ע ט' טבת ה'תש"ה תנצב"ה'

תעודת הסמכה מהראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר
קבלת פנים שעשו לרב בסמרקנד

קבלת פנים שנערכה לרב כשהגיע לארץ ישראל

עם הרבנים הראשיים לישראל הרב יעקב מאיר והרב הרצוג

חתימה וחותמת יד קודשו של הרב חזקיה הכהן רבין זצ''ל

שלום רב

הנך נכנס למדור בו יופיעו תמונות נשים

חזרה לדף הביתאני אשה המשך לדף המבוקש