מחקר: זהו מוצאם האמיתי של העדה הבוכרית מחקר מקיף על מוצאם של העדה הבוכרית מאת הרב הלל חיימוב הרב הלל חיימוב • גנטיקה בוכרית • 14/10/2019 שתף בווטסאפ שתף בפייסבוק שתף בפייסבוק מחקר מקיף על מוצאם של העדה הבוכריתמאת הרב הגאון רבי הלל חיימוב שליט"אעשרת השבטים האבודיםנושא עשרת השבטים מאז ומעולם מצא עניין רב בעיני עם ישראל והתחבטו בשאלה זורבים מגדולי ישראל האם עשרת השבטים קיימים אי שם אחרי הרי החושך או שמא נאבדועקבותם ולא ישובו לעולם.הגמרא במסכת סנהדרין (ק"י:ב'), דנה בעתידם של עשרת השבטים, האם אמורים לחזורלארץ ישראל בגאולה או שמא נאבדו ואינם, וכך אומרת המשנה:עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר (דברים כט) "וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה",מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: "כיוםהזה" מה יום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להן, כך עתידה להאיר להם.רש"י מסביר את דבריו של רבי עקיבא: – ד"ה "כיום הזה, מה היום מאפיל" – לא בבניהםובבני בניהם קאמר אלא אותן שגלו עצמן אין להם חלק שרשעים גמורין הם, אבל בניהםודורות הבאים זוכין ומזכין.לדעת רש"י, דבריו של רבי עקיבא שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור, מתייחסים רקלדור הראשון בלבד אשר גלה, לא יזכה לשוב לארצו, אולם הדורות הבאים ובעיקר בניהםובני בניהם ישובו למקומם.בסוף ספר יחזקאל (פרק מ"ח), מתאר הנביא את החלוקה העתידית של ארץ ישראל לשלושהעשר חלקים, ומונה את עשרת השבטים, שבטי ממלכת יהודה וגם הכוהנים והלויים שלעתידיהיה להם חלק בתוך החלקות של שבטי ישראל . משמע שעשרת השבטים עתידים לחזור.גם המלבי"ם בפירושו על יחזקאל (ל"ז: י"ט) כתב על שיבתם של שבטי ישראל כחלקמתהליך הגאולה וקיבוץ גלויות. – "ובאחרית הימים יתקבצו כל עשרת השבטים האובדיםוהנדחים תחת דגל יוסף שהוא משיח בן יוסף אשר יאסוף הנדחים.“אחיה השילוני מוסיף בנבואתו: "וַאעַנֶּה אֶת-זֶרַע דָּוִד לְמַעַן זֹאת אַךְ לֹא כָל-הַיָּמִים" ומהתלמוד לומר אך לא כל הימים (ילקוט שמעוני). "כי לימות המשיח יחזור דוד למלוך על ישראלבעת התיקון, ולכן לפני חזרת הדברים לתיקונם כפי שהיה, יבוא משיח מבני אפרים לתקןאת החטא של העגלים שהעמיד ירבעם, וחטא והחטיא את ישראל, ובכח מסירות הנפש שלמשיח בן יוסף יתקן את החטא מכל וכל, ובכך יפנה דרך למלך המשיח בן דוד שיחזור למלוךעל כל ישראל, וזהו עיקר הנבואה של יחזקאל בפרק ל"ז.הרמב"ם באיגרותיו, כאשר נשאל בנושא זה כתב: "ואשר שאלת על עניין השבטים דעולכם שזה עניין אמיתי ואל ביאתם אנו מחכים אשר הם אחרי הרי חושך ונהר גוזן ונהר סמבטיוןגנוזים". (קובץ על יד ח"ד, תרמ"ח)עשרת השבטים עתידים לחזור:נמצאנו למדים שאכן עשרת השבטים קיימים ועתידים לחזור לפני הגאולה לארצם, ולאכאותם שחושבים שעם ישראל כיום הוא משבט יהודה ובנימין בלבד שנשארו בסוף ביתראשון במלכות יהודה ועשרת השבטים אבדו ואינם.ולכן באתי לחקור ולהסביר עניין זה של עשרת השבטים ובתוכם לגלות את השתייכותהעדה הבוכרית לאחד משבטי ישראל.היסטוריה:היסטוריה של עמים ועדות עוברים שני שלבים עיקריים, השלב הראשון הינו היסטורייתהדעות:- אגדות, מסורות, מיתוסים, מעשיות שנמסרים מאב לבן. תחילה הם סבירים אךבכל דור מידת הסבירות הולכת ופוחתת. במרוצת הזמן מתרחב המיתוס ונעלמת האמת.וחלק השני היסטוריית המאורעות המבוססות על עובדות.תהליך זה עבר גם על היסטוריית עדתנו, אבל לצערי עד כה ברובה בנויה על פי היסטורייתהדעות ולא של עובדות, ונביא כמה מהם:היסטוריית הדעות:פעם רווחה דעה לפיה שורשיהם של יהודי בוכרה נעוצים בעשרת השבטים שהוגלולאשור בשנת 722 לפני הספירה, לאחר חורבן ממלכת ישראל ע"י סרגון השני, מלךאשור. אבל במרוצת השנים כל אחד בדרכו הוא הוסיף נפח באגדות ומיתוסים עד שהרבהמהיסטוריונים שעסקו במקור מוצאה של העדה הבוכרית, התלבטו בשאלה זו חלקם טענושהם מבני עשרת השבטים וחלקם טענו שהם ממגורשי ספרד. היו אלו שכתבו שהם בכללמבבל ותימן. חלקם כתבו שמוצאם של בני העדה הבוכרית הוא בכלל מפרס, ואף הוסיפואגדה קדומה שלפיה לפני כמה מאות שנים הגיעו קבוצת אומנים מפרס לפי בקשת האמיר,שהיה צריך אומנים לסריגת שטיחים וצביעת בדים. ומכיוון שיהודים לא יכולים להתפללבלי מניין, יצאו שמונה משפחות מפרס, בדרך נכנסו לעיר בלך שבאפגניסטן ולקחו משםעוד שניים או שלש משפחות והגיעו לבוכרה. מהם התפתחה הקהילה הבוכרית.אני רוצה להתייחס להיסטוריה של עדתנו לפי השלב השני, המבוסס על עובדות ולהפריךאת האגדות ההיסטוריות המבוססות על דעות.היסטוריית העובדות:לדעתי, הטעות בידי היסטוריונים הללו נבעה מכך שהשפה המדוברת בקרב העדההבוכרית היא פרסית, ולכן החליטו שמקורם מפרס. וזה לא ראיה משום:א. שהמלך אחשווראש שהיה מלך פרסי (מגילת אסתר) שלט בזמנו על כל העולם, והשליטאת השפה על כל נתיניו. כמו שעינינו הרואות כיום, ששפה האנגלית מדוברת באמריקה,זאת משום שהבריטים כבשו חבל ארץ זו. כמו כן הרוסים במהפכה הבולשביקית כשכבשו רפובליקות, השליטו את השפה הרוסית על כולם.על אף ששפת אם היא אחת, לכל מדינה ומדינה יש את הניב שלה. בארה"ב מדבריםאנגלית בניב שונה מאשר בבריטניה, וכן באוזבקיסטן מדברים רוסית בניב שונה מאשרבמוסקבה. כך גם השפה הפרסית קבלה ניבים מיוחדים של תושבי המקום.בבוכרה דיברו פרסית בניב בוכרי, בטדז'יקיסטאן דיברו פרסית בניב טדז'יקי, באפגניסטןפרסית בניב אפגאני, באזרבז'ן בניב אזרבז'ני ובפרס עצמה יש ניבים רבים השונים מעיר לעירולכולם שפת אם אחת - שפה הפרסית.אם כך, השפה היא לא הוכחה שמוצאם של יהדות בוכרה מפרס.ב. הברת כ"ב אותיות התורה שאינה זהה בחלק האותיות להברת אחינו הפרסיים.ג. הברת הניקוד של קמ"ץ וחול"ם שונה מהברת הניקוד של אחינו הפרסיים.ד. מנגינות התפילה של שבת וחגים, אינם דומים כלל למנגינת התפילות של יוצאי פרסואף אין להם אח ורע בשום קהילה בעולם.אף אם נסכים לכך שמוצאם מפרס, מי זה הגאון שחיבר את המנגינות לקטעי התפילהלאחר שהגיעו לבוכרה ומדוע שינו את הברת הקמ"ץ והחול"ם והגיית האותיות כמו הק'ועוד?בעדה הבוכרית לכל קטע בתפילה יש מנגינה: החל מ'פתיחת אליהו הנביא', זמירות, מהודועד ברוך שאמר, מברוך שאמר עד נשמת, מנשמת עד יוצר, מיוצר עד ק"ש, ק"ש בטעמיהמקרא, עזרת אבותינו מנגינה שונה. מוסף - במנגינה שונה, ערבית של שבת, שונה. ימיםנוראים מנגינה אחרת לגמרי. קריאת המגילה במנגינה שאין לה אח ורע בכל קהילות ישראל.גם לפרקי התהילים מנגינה מיוחדת המשתנה לפי המקום בהם הם מופיעים: אם הםבתפילת שחרית של שבת מנגינה שונה, אם זה בהפטרה מנגינה שונה, ואם זה בפיוטים שלתפילת ערבית במוצ"ש מנגינה שונה. מדובר ביצירה אומנותית נדירה של שירה ופיוט. האםיצירה מופלאה כזו יכולה להתחבר מקובץ של אורגי שטיחים? אתמהה...ואם נצא מנקודת הנחה שהיה מלחין אחד גדול שהצליח לחבר את כל המנגינות, השאלההמתבקשת היא: איך הוא הצליח ללמד את כל העדה באשר הם, בבוכרה, סמרקנד,טאשקנד, מרגלאן, דושנבה וכל הפזורה בלי אמצעים הקלטה אלקטרוניים כמו שיש בימינואנו: רדיו, אינטרנט, דיסקים ונגנים וכד'.הרי בימינו עם כל הטכנולוגיה על אף שיש אפשרות לחבר מנגינה לקטע של תפילה, איןביכולתנו ללמד או לכפות על כל הקהילות בעולם שינגנו אותה. איך זה נעשה באותם ימים?מה שמעניין שלכל קטע של תפילה יש פסוק פתיחה, הנותן את הכיוון למנגינה והמקאםשל אותה התפילה, למשל:לזוהר, "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"להפטרה, "שמו וזכרו מבורך תמיד, לעולם ועד"לערבית של שבת, "זכור רחמיך ה' וחסדך כי מעולם המה"לערבית של ראש השנה "וביום שמחתכם ובמועדכם וכו'"לערבית של יום כיפור "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם מכל חטאתכם, לפני ה' תטהרו"לערבית ג' רגלים "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם"זה יצירה גאונית שקשה לומר שחוברה שם במקום בבוכרה. ואף אם נתעקש לומר שכןיכול להיות שהיו שם יוצרים ענקי הרוח שחיברו את המנגינות לקטעי התפילה במקוםמגוריהם בוכרה, איך זה שהלחנים לא הושפעו ממנגינות של תושבי המקום האוזבקים?הרי המנגינות של התפילה אין להם שום דמיון למנגינות של המקאם האוזבקי שבתוכםגרנו מאות בשנים. בשונה מעדות אחרות כמו אחינו האשכנזים שמנגינות התפילה שלהםהושפעו מאוד מהאופרה של שכניהם הנוצרים ורוב עדות המזרח המנגנים בתפילה הנקראמנגינה ירושלמית הושפעו ממקאם הטורקי.ספר התווים של ניגוני התפילה:בשנת תשס"ז 2007 החליט הזמר עזרא מלקוב מניו יורק, להוציא ספר תווים של כל קטעיהתפילה, השירה והפיוט, כדי שלא ישתכחו המנגינות של התפילה לדורות הבאים. לשםכך הקליט את כל קטעי התפילה ושלח את החומר לגרמניה למר ארי בבחנוב כדי שיכתובאת הנוסח בתווים. לאחר סיום עבודת כתיבת התווים שנכתבו בכתב יד, נשלח החומרלהקלדה ממוחשבת לאוניברסיטת טאשקנד-אוזבקיסטאן לפקולטה של מוזיקה בראשותושל פרופסור אוטנזר מטאקובוב.צוות שלם ומיומן עבד על הפרויקט ובשלבי הגהה של הספר, התקשר פרופסור אוטנזרמטאקובוב (טשקנד) לעזרא מלקוב (ניו יורק) וקבל בפניו, "איך זה שחייתם עימנו מאות בשניםולא לימדתם אותנו את המנגינות הנפלאות הללו?".זו ראיה מרגשת כי המנגינות של התפילה שלנו אינם לקוחים ולא מושפעים מעמי המקוםשבתוכם גרנו.מתוך כל הממצאים שהבנו, אפשר להסיק מסקנה אחת: שהעדה הבוכרית, היא אחת מעשרתהשבטים אשר הוגלו לשם עם המנהגים, עם המסורת של היגוי האותיות והברת הניקוד, עםהמנגינות של התפילה ושמרו אותה מדור דור עד ימינו אנו.כעת השאלה, איזה שבט מעשרת השבטים?כדי למצוא את השבט שאליו אנו משתייכים, חשבתי לחפש מה היה השוני בין השבטיםכדי לדעת לשייך לפי זה את העדה לשבט. הרי עם ישראל על כל עדותיו חי ע"פ מצוותהתורה באופן זהה, אותה ספר תורה, אותם הטלית והתפילין, אותה מזוזה בפתחי הבתים,ושאר המצוות הכל אחיד פרט לאי אלו מנהגים, אבל המחנה המשותף הוא אחד. וגם אםניקח את הברת האותיות והיגוי הניקוד השונה בין עדה לעדה, עדיין לא נוכל לקבוע לפיהברת הניקוד וההיגוי את מוצאה של העדות והשתייכותם לאחד משבטי ישראל, משוםשבתנ"ך לא מוזכר כלל מה היה הברת הניקוד של כל שבט או השוני בין השבטים בהברתהיגוי הניקוד. דבר היחיד שמצאתי בתנ"ך שכתוב במפורש השוני בין השבטים היה בצבעהדגל שלכל שבט היה דגלו בצבע אחר.וכך מובא במדרש רבה (במדבר ב' ב') על הפסוק "הבאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" בשעהשנגלה הקב"ה על הר סיני, ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, שנאמר "רכב אלוקים רבותייםאלפי שנאן". והיו כולם מחנות מחנות עם דגלים, שנאמר "דגול מרבבה". כיון שראו אותםישראל שהם מסודרים לפי דגלים, התחילו מתאווים לדגלים ואמרו הלוואי כך אנו נהיה עםדגלים כמותם. אמר להם הקב"ה נתאוויתם לעשות דגלים, חייכם שאני ממלא משאלותיכם,שנאמר "ימלא ה' כל משאלותיך". מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה, לך עשהאותם דגלים כמו שנתאוו.שנאמר: איש על דיגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו.(במדבר ב' ב')היה צריך לומר "איש על דגלו באותות יחנו בני ישראל" למה צריך לומר לבית אבותם?בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה להם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר. אמר עכשיועתידה המחלוקת להינתן בין השבטים. אם אני אומר לשבטו של יהודה שיחנה במזרח והואיאמר איני רוצה אלא בדרום, וכן ראובן וכן אפרים וכן כל שבט ושבט, מה אני עושה?אמר הקב"ה למשה: "הם לא זקוקים לך, כי מעצמן מכירים את סדר חנייתם שמקובליםמיעקב אביהם. כמו שנשאו אותו והקיפו את מיטתו כך יקיפו את המשכן, לכך נאמר "לביתאבותם" כעין שהקיפו את מיטת אביהם, כך יחנו". (מדרש רבה ב' ז')סדר חניית השבטים סביב המשכן:מזרח: יהודה, יששכר וזבולוןדרום: ראובן, שמעון וגדמערב: אפרים, בנימין ומנשהצפון: דן, אשר ונפתלילמה כתוב "באותות"?סימנים היו לכל נשיא ונשיא, לפי מפה (דגל) וצבע. על כל מפה ומפה כצבע אבנים טובותשהיו על ליבו של אהרון הכהן.אבני החושןעל החושן מלפנים קבעו ארבעה טורים של משבצות זהב ועל כל משבצת הייתה אבן יקרהבטור העליון: אודם פטדה ברקתבטור השני: נופך ספיר יהלוםבטור השלישי: לשם שבו אחלמהבטור הרביעי: תרשיש שוהם ישפההסבר הצבעים של אבני החושן:אודם (אדום) פטדה (ירוק) ברקת (מעורב-אדום שחור ולבן)נופך (תכלת) ספיר (כחול כהה) יהלום (לבן)לשם (כחול) שבו (אפור) אחלמה (חום)תרשיש (צהוב) שוהם (שחור) ישפה (כל הצבעים מעורבים בו).צבעי הדגלים של השבטים:ראובן: אבנו אודם, ומפה שלו צבע אדום ומצוייר עליו דודאים.שמעון: אבנו פטדה, ומפה שלו צבע ירוק, ומצוייר עליו חומת עיר שכם.לוי: אבנו ברקת, ומפה שלו צבוע שליש לבן, שליש שחור ושליש אדום, ומצוייר עליואורים ותומים.יהודה: אבנו נופך, וצבע מפה שלו תכלת כמין שמים, ומצוייר עליו אריה.יששכר: אבנו ספיר, צבע המפה שלו כחול כהה, ומצוייר עליו שמש וירח.זבולון: אבנו יהלום, וצבע מפה שלו לבן, ומצוייר עליו ספינה.דן: אבנו לשם, וצבע המפה שלו כחול כמו ספיר, ומצוייר עליו נחש.נפתלי: אבנו שבו, וצבע המפה שלו אפור, ומצוייר עליו איילה.גד: אבנו אחלמה, וצבע מפה שלו חום, ומצוייר עליו מחנה.אשר: אבנו תרשיש, וצבע מפה שלו צהוב כשמן, ומצוייר עליו אילן זית.יוסף: אבנו שוהם, וצבע המפה שלו שחור, ומצוייר עליו מצרים. על דגל אפרים שור ועלדגל מנשה ראם.בנימין: אבנו ישפה, וצבע המפה שלו דומה לכל י"ב הצבעים, ומצוייר עליו זאב.השתייכות העדה לפי צבע הדגל:אחר שלמדנו את צבעי הדגל של כל שבט כעת נחפש את העדות לפי משיכת ליבם לצבעמסויים. (בודאי שלכל אדם יש טעם אישי, אני עוסק בקו כללי של כל העדה ככלל ולא בפרט)עדה הבוכרית אוהבים מאוד את צבע האדום (בורדו יין), את זה רואים בצבע אבני התכשיטיםשל הנשים הנקרא אבן רובין, השטיחים בביתם, וילונות, ריפוד הספות בבתים וריפודהכיסאות והפרוכות בבתי הכנסת שעל ארון הקודש לרוב צבע השולט בורדו יין.הדעת נוטה לומר שהם משבט ראובן. זאת ועוד ששם בכור מצוי מאוד בכל משפחה מבניהעדה, דבר המעיד על השתייכותם לשבט הבכור שהוא ראובן.האם צבע הוא סימן מובהק להשתייכות העדה לשבט?לאחר שגילינו את המשיכה לצבע הבורדו של בני העדה הבוכרית, עדיין אי"א לקבועשאכן הם משתייכים לשבט ראובן, כי יכול להיות שבני העדה הבוכרית מושפעים מבניהמקום שאהבו את צבע הבורדו.אבל אם נמצא עוד עדות בישראל שיש להם משיכה לצבע מסויים, אזי נוכל לומר בבירורשאכן משיכת הלב לצבע מסוים הוא סימן מובהק להשתייכות העדה לשבט שנשא דגלבצבע זה.ניקח לדוגמא את אחינו האשכנזים הנמשכים לצבע השחור, וזאת רואים בתפאורה עלבמות בכנסים ואירועים, בצבע לבושם של הגברים ושל הנשים. וסביר להניח שהם משבטיוסף שכן צבע דגלו היה שוהם בצבע שחור.וכן שם יוסף מצוי מאוד כמעט בכל משפחה, יוסף, יוסף יצחק, יוסף שלום.ניקח את העדה המרוקאית שאוהבים מאוד את צבע הירוק, וזאת רואים בפרוכות שלבתי הכנסת, בריפוד הכיסאות, בצבע השטיחים בבתים ועוד. שכמעט בוודאות אפשר לומרשהם משבט שמעון.ומה מאוד מעניין ששם שמעון מצוי מאוד בכל משפחה, או כשם פרטי או כשם המשפחהבן-שמעון, בן-סימון וכו'.העדה התימנית אוהבים מאוד את צבע צהוב וזאת רואים בצבע של השטיחים שלהם,הגוון השולט בבית הכנסיות של התימנים הוא צהוב מוזהב. שנראה שהם משבט אשר.העדה הקווקזית אוהבים צבע חום\סגול וזאת רואים על אבני התכשיטים ברובן בצבעסגול ובגדי הנשים שלובשות רובן ככולן בצבע חום, סביר להניח שהם משבט גד.העדה הגרוזינית אוהבים מאוד את צבע השחור, וזאת רואים במלבושם הן של הגברים והןשל הנשים, בצבע הפרוכות בבתי הכנסת ועוד. והם בודאי משבט מנשה המשתייך לשבטיוסף.העדה העיראקית נמשכת לצבע תכלת וזאת רואים בכל בתי הכנסת של יוצאי עיראקהצבועים המעקות והמשקופים ואף התיקרות בצבע תכלת, שאפשר לשייכם לשבט יהודה.העדה הטורקית משתמשים בצבע כחול כהה אפשר לשייכם לשבט יששכר...וכן על זה הדרך אפשר להמשיך ולמצא עוד עדות הנמשכים לצבעים מסויימים ולשייכםלפי צבע הדגל לאחת משבטי ישראל.כעת נעסוק בשאלה מתי הגיעו?לאחר שמצאנו לפי צבע הדגלים שעדה הבוכרית משתייכת לשבט ראובן כעת נעסוקבשאלה מתי הגענו לחבל ארץ זו. מובא בספר מלכים ב' ט"ו שעלה סנחריב והגלה אתעשרת השבטים, וכן מובא בדברי הימים א' פרק ה' פסוק כ"ז שעלה מלך אשור והגלהבתחילה את שבט ראובן ללחלח וחבור, אח"כ הגלה את שבט גד להרא ואת חצי שבט המנשילנהר גוזן.[סנחריב – זה שם של כל המלכים ששלטו באותם ימים, כמו פרעה המיצרי לדורותם,קיסר רומי לדורותם, ניקולאי הרוסי לדורותם, אמיר בוכרה לדורותם, סולטן הטורקי וכו'לכן נראה לומר שגלות עשרת השבטים שהיה ע"י סנחריב, היו כמה מלכים מדור דור. עייןדברי הימים-א פרק ה' פסוק ו' רש"י על הפסוק ד"ה אשר הגלה תלגת פלאנסר: וכן היהסדרן, פול (מלכים ב' ט"ו) היה כשמלך מנחם בן גדי, ובימי פקח בן רמליה בא תגלת פלנאסרמלך אשור, ובימי הושע בן אלה (מלכים י"ז) בא שלמנאסר מלך אשור (שם ט"ו) ובימי חזקיה באסנחריב. ופירשו רבותינו "פול" וכולם סנחריב.]משמע מכל המפרשים ששבט ראובן הוגלו ראשונים, כמאה וחמשים שנה לפני חורבןבית ראשון.חבור, הרא ונהר גוזן:מובא בדברי הימים, שמלך אשור הגלה תחילה את שבט ראובן ללחלח וחבור, את שבטגד להרא, ואת חצי שבט המנשי לנהר גוזן.איפה המקומות הללו חבור, הרא ונהר גוזן על המפה?חבור- מכיוון שאני מתייחס להיסטוריה של עובדות ולא דעות, לכן אינני מביא שכךמקובל בקרב העדה שחבור זה בוכרה.בשפה הבוכרית האות וא"ו משמשת לפעמים כחולם ופעמים כוא"ו. למשל המילים:-"נַוְומָאה" שזה ראש חודש אומרים אותה "נֹומָאה". "רַוְוגַ'ן" שזה שמן אומרים "רֹוגַ'ן" וכןעל זה הדרך...,לפי כלל זה יוצא שהעיר חבור (חוור) המקראית, בהברה בוכרית אומרים חור, היא העירחוורזים הנקרא חורזם.וכן מצאתי סימוכין לדברי בדברי פרופסור מיכאל זנד בספר חוטים של משי הוצאת ביתהתפוצות דף 19 כותב שחורזם היוותה מקום מושבה היהודי עתיק לעדה הבוכרית ונמצאושם בחפירות ארכיאולוגיות בשנת 1954-1956 גלוסקמאות מן המאות החמישית עדהשביעית שהכילו עצמות מן הטיפוס ים תיכוני והופיעו עליהן כתובות בכתב עברי מרובעשהעידו על שמות הנפטרים. וכן מובא בספר "בירות פרובינציות של אירן" שנכתב בשפההפרסית (פהלווי) מלמד על נוכחותם של יהודים בעיר "כאת" בירת חורזם, שהעיר נוסדה בידינרסיי ממוצא יהודי, עד שנחרבה ע"י הכובש המונגולי טמורלנג.הרא – זה הר שכן בלשון ארמית כל מילה עברית מקבלת אות א' בסופה כמו המילהאב - אבא, אם - אמא. ובודאי שזה העדה הקווקזית משבט גד והראיה לכך שיהודי קווקזקרואים יהודים הרריים.נהר גוזן – אותיות גרוזיה, וזה מקום שגלו לשם חצי שבט מנשה.לסיכום:שבט ראובן הם בני העדה הבוכרית שגלו לחבור, שבט גד הם בני העדה הקווקזית שהוגלולהרא – הרי קווקז, וחצי שבט מנשה הם בני העדה הגרוזינית שגלו לנחל גוזן – גרוזיה.קשר אחווה:בין שלושת העדות הנ"ל יש קשר אחווה וידידות בלתי מוסבר, כאילו הם היו אחים בעברעל אף המרחק הגיאוגרפי הרב שהיה בין בוכרה קווקז וגרוזיה. כמו כן שלשת העדות הללו,אהבו מאד לגדל כבשים על אף שהם התגוררו בערים, והם העדות היחידות שיש להםכובעים מפרווה של כבשים, דבר המוכיח את מקצועם כרועי צאן.כהנים ולוויים:מניין יש כהנים ולוויים בעדה הבוכרית ומדוע אין כהנים לעדה הגרוזינית? התשובה לכךשהכהנים והלוויים לא קיבלו חלק ונחלה עם השבטים, הם היו סביב כל שבט באלפיים אמהובערי המקלט. השבטים היו מפרנסים אותם ע"י תרומות ומעשרות ומתנות כהונה והם היומלמדים אותם תורה. כשהגיע סנחריב להגלות את השבטים, הוא לא עשה סלקציה שלהכהנים והלוויים, הוא לקח את כל האנשים שהיו באזור כולל הכהנים והלוויים. ולכן בעדההבוכרית יש כיום כהנים ולוויים.בעדה הגרוזינית אין להם כהנים ולוויים משום שכתוב במפורש בנביא עזרא פרק ח'פסוקים ט"ו – כ' שעזרא אסף את העם מבבל והגיע אל נהר אהוא וחנו שם כדי לעשותמפקד, והנה רואה שאין ביניהם כהנים ולוויים. מיד שלח את ראשי העם למקום שנקראכספיא להביא משם את הכהנים והלוויים לעבודת ה' בבית המקדש.כידוע שהמקום "כספיא" זה ים הכספי מקום מושבם של אחינו הגרוזינים, ולכן אין להםכהנים, ולא משום שהם חלילה בני גרים.עדה קרויה על שם העיר ולא ע"ש המדינה:כל יוצאי בוכרה מאוזבקיסטאן, טז'יקיסטאן, טורקמניסטאן, כולם קרויים "בוכרים". וזהפלא, הרי בוכרה היא עיר באוזבקיסטאן, מדוע הם קרויים ע"ש העיר ולא ע"ש מדינתם -אוזבקיסטאן? כמו למשל מרוקאים, זה ע"ש מדינתם שממנה הגיעו. אשכנזים ע"ש מדינתםאשכנז. תימנים ע"ש מדינתם תימן. פרסיים ע"ש מדינתם פרס. האפגנים ע"ש מדינתםאפגניסטאן. אף עדה לא קרויה ע"ש העיר שממנה באו כמו בני העדה הבוכרית.ומה שמעניין שגויי המקום קרואים אוזבקים או טדז'יקים, ולא בוכרים. רק ליהודיםקוראים בשם זה.נראה לומר, שהטעם לכך שעיר מוצאם "בוכרא" זה ע"ש שבטם כמובא בתרגום אונקלוסעל הפסוק (בראשית מ"ג פסוק ג') "ראובן בכורי אתה" ראובן בוכרא אתה. וזה סימן שהם שבטראובן. ולכן כל היהודים מחבל ארץ זו נקראים "בוכרים" ע"ש השבט ולא ע"ש מדינתם.סימנים של הדגל:כידוע שעל דגל שבט ראובן היה רקום דודאים ומעניין מאוד שהרקמה שעל הכיפההבוכרית יהודית הנפוצה מזה דורות בקרב הקהילה, רקום עליה דודאים.ויש עוד כיפה יהודית שרקום עליה סרטן, ולפי סדר חנייתם במדבר ששבט ראובן חנובדרום כנגד חודש תמוז, שמזלו סרטן.מידה כנגד מידה:בכניסת עם ישראל לארץ בימי משה ויהושוע בן נון, שבט ראובן ושבט גד מבקשיםממשה רבינו להישאר מעבר לירדן. משה עושה עימם תנאי ואז מקבלים את נחלתם מעברלירדן, ולא נכנסים לארץ, משה מבקש מחצי שבט מנשה להצטרף אליהם.מובא בספרי קבלה נושא של גלגולי נשמות מדור דור עד הגיעם לתיקונם.אם נתבונן השבט הראשון שלא רצה להיכנס לארץ ישראל וביקש ממשה להישאר בעברהירדן, היו שבט ראובן. ובעת קיבוץ הגלויות במאה האחרונה שחזרו לבנות את הארץ, העדההבוכרית נחלצה חושים ראשונה עוד לפני הקמת הציונות, ובשנת 1890 בנו את שכונתהבוכרים בירושלים. אחריהם באו הקווקזים בשנת 1920 והקימו את תנועת השומר. וחצישבט מנשה שלא ביקשו להישאר אלא משה השאירם כדי שילמדו תורה לשבטי ראובןוגד, ובכל זאת מכיוון שבפועל הם היו מחוץ לא"י, בשנת 1971 הגרוזינים הראשונים שפעלומול שלטון הסובייטי לפתיחת שערי מסך הברזל עד כדי מסירות נפש, ובזכותם יצאו שאריהודי רוסיה.האם הטדז'יקים הם בני אנוסים?לעם הטדז'יקי ושכניהם האפגנים ישנם כל מיני סממנים יהודיים, כמו פאות על צדעיהגברים, הדלקת נרות שבת ע"י הנשים אחר צאת הכוכבים, ברית מילה לבנים ביום השמיני,ועוד דברים המעוררים סימני שאלה. מניין להם מנהגים הללו. היו אלו שטענו, שאלו עשרתהשבטים האבודים או יהודים אנוסים.בפרשת בלק בנבואת בלעם (במדבר כ"ד פסוק כ"ב), על הפסוק "עד מה אשור תשבך" מסביררש"י שבני יתרו גלו אף הם עם עשרת השבטים ללחלח וחבור, ועתידים לחזור בגאולההשלימה.על פי מה שהסברנו, יוצא נפלא מאוד, ששבט ראובן הוגלו ללחלח וחבור ועימם בני יתרו,לחלח זה בלך שבאפגניסטן ששם הוגלו בני יתרו ולחבור הוגלו שבט ראובן.כעת, מובן מניין להם המנהגים עם סממנים יהודיים. ומכיוון שהיו גרים,אז נשארו להםמקצת המנהגים. ואנו בני אברהם יצחק ויעקב התקיים בנו "לא ימוש ספר התורה הזה מפיךומפי זרעך עד עולם".וכן שמעתי מזקני העדה שהאפגנים הגויים קוראים לנו לבני העדה הבוכרית "בני משה", זוראיה לכך שהם בני יתרו, כי יהודים בשבילם הם בני עמו של משה-חתן יתרו.גילה של העיר בוכרה:הממצאים הארכיאולוגים שנעשו באזור בשנת 1954-1956 מגלות 20 מטרים של שכבותתרבותיות של בתים, מבנים, תכשיטים וכלים אשר נוצרו עד 500 שנה לפני הספירה.הממצאים משתלבים עם דברינו ששבט ראובן הוגלה הראשון ע"י סנחריב לחבור וזההיה כ 150- שנה לפני חורבן בית ראשון, בשנת 3200 ליצירה (המאה הרביעית לפני הספירה) תואםבדיוק את הזמן שהגיעו אבותינו לחבל ארץ זו העומד על 2500 שנה.בוכרה היא חבור המיקראית:בעיתון הבוכרי בהוצאת "ברית יוצאי בוכרה" מס' 74 שנת 2010 עמוד 9 כתבה בשם"מסיפורי בני עשרת השבטים" שהביאו מעיתון "המגיד" שהתפרסם 8 בספטמבר שנת1858 המספר על שני סוחרים מהודו שהלכו בדרך המשי לרגל מסחרם מפרס לבוכריהבשנת 1847 , ונתפסו ע"י שודדים בדרך ונמכרו בשוק העבדים. בהיותם בבית אדוניהם, שאלוהאם יש יהודים במקום, וענו להם שישנו שבט יהודי באזור והם גיבורים מאוד. הם שכנעואת אדוניהם שייקחו אותם אליהם והם יפדו אותם בכל מחיר. וכך היה שבאו אנשי בוכריהופדו אותם ושלחו אותם לביתם. בשובם בשלום סיפרו על השבט היהודי החי בבוכריהוכך אמרו:- את ה' אלוקי אבותיהם יודעים ואת מצוותיו שומרים כפי קבלתם מאבותיהם.המקום אשר יושבים שמה אחינו בני ישראל יקרא בפיהם "חבור".ראיה ברורה שבוכרה היא חבור המיקראית.מפעל כיפות עבודת יד:בסיור שנערך במפעל ליצור כיפות בעיר שהריסבז, ראו התיירים היהודים את הצורותהרקומות על הכיפות ושאלו את מנהל המפעל מדוע מופיעות רק שני צורות בלבד של רימוןוסרטן? ענה המנהל לתומו, כי הצורות הללו נרקמו ע"י יהודים שהיו מנהלי המפעל, ואנחנורכשנו את המפעל מהם וממשיכים את קו היצור ללא שינוי. ועוד הוסיף שכיפות אלו הםשל היהודים וכיום זה מיוצר עבור התיירים והמוסלמים אינם כובשים כיפה זו.מפעל שטיחים בסמרקנד:בטיול שורשים שנערך בערי בוכרה בשנת 2010 ביקרו קבוצת תיירים מישראל במפעלליצור שטיחים פבריקה חוז'ום בסמרקנד. את פניהם קידם מנהל המפעל וסיפר על טוויתשטיחים בארוכה, ובכדי לתת מחווה לתיירים היהודים הוסיף ואמר:- שמאז שיהודי בוכרהעזבו את אוזבקיסטאן, הפסקנו לייצר שטיחים בצבע אדום ונימק זאת שצבע זה היה שליהודים. דבר המוכיח כאלף עדים שנטיית ליבם של עדתנו לצבע הבורדו-אדום, הוא מפניצבע הדגל של שבט ראובן.