שאלה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול, הרי כל התורה כולה נמסרה למשה רבנו מאת הקב"ה, א"כ מה מיוחד בעשרת הדיברות שדווקא הם נחקקו על הלוחות אותם הוריד משה במעמד הר סיני?

תשובה
רש"י מסביר שעשרת הדיברות הם הכללים שמהם נגזרים כל השש מאות ושלוש עשרה מצוות, ובלשונו: ""כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן, ורבנו סעדיה פרש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצוות התלויות בו".  רש"י פרשת משפטים (כ"ד י"ב)

ומשום חשיבותן ומרכזיותן של עשרת הדברות, כיסוד ומפתח לכל התורה כולה היו קורין אותן במקדש בכל יום ויום כמבואר במשנה בתמיד (פ"ה משנה א') ובגמ' ברכות שם, ואף בגבולין רצו לנהוג כן אלא שחכמים ביטלוה משום תרעומת המינין הצדוקים שהיו אומרים אין תורה מן השמים אלא הם, וכן הוא בירושלמי ברכות (ט' ע"ב) "דרב מתנא ור' שמואל בר נחמן תרוויהון אמרי בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענות המינין שלא יהו אומרים אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני".

ובשו"ת הרשב"א (ח"א סימן קפ"ד) מצינו שבימיו היו שרצו לומר כל יום בתפילת השחר את עשרת הדברות והרשב"א שלל מנהג זה מכח דברי חז"ל, והביאו דבריו הטור והרמ"א בשו"ע או"ח סי' א' סעיף ד' וז"ל הרמ"א "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום אבל אסור לאומרם בצבור".

אמנם בסידור רב עמרם גאון מצינו דיש לומר עשרת הדברות בכל יום לאחר תפילת העמידה, וכבר מצינו בראשונים דמותר לאומרן כמו שאומרים פרשת העקידה ופרשת המן וכ"ה בטור שם, ובשו"ת מהרש"ל סימן ס"ד כתב דעד כאן לא הקפידו אלא שלא לומר עשרת הדברות בקריאת שמע אבל אין קפידא כלל שלא לאומרן לפני התפלה או לאחריה כשם שאומרים פרשיות שונות בתורה, והרש"ל הנהיג בבית מדרשו שיהיו אומרים עשרת הדברות לפני ברוך שאמר עי"ש. והבית יוסף שם דוחה אף אפשרות זו ודעתו שאין לומר בציבור את עשרת הדברות בשום שלב של התפלה.

‍