ראשי
משפחה
מהו תפקיד ההורים בחינוך הילדים

מהו תפקיד ההורים בחינוך הילדים

כולם מדברים על זה שפעם היה כבוד לאבא ולאמא, הייתה הערכה אמתית כלפיהם, ומתפלאים לאן זה נעלם, למה היום הילדים יותר חצופים, ההורים שלנו על אף שהם לא עברו הדרכה טרום נישואין, אף לא סדנא אחת בנושא של חינוך ילדים, הצליחו לחנך דור נפלא, ואנו המלומדים לעומתם בעלי הגישה העדינה, צריכים ללמוד איך לחנך ילדים. אז מה הסוד של הדור הקודם?

מהו תפקיד ההורים בחינוך הילדים

תפקיד ההורים בחינוך הילדים

פתיחה: אני לא מסוגל לשכוח את המקרה המזעזע שקרה בעיר באר שבע, אדם שנכנס לסניף בנק הפועלים עם נשק הרג ארבעה אנשים והחזיק במשך שעה בבת ערובה גב' מירי כהן, ובסוף בטרם פרצו כוחות הביטחון הוא התאבד. בנס גב' מירי כהן נשארה בחיים.

שאלו אותה בתקשורת כשהתחננת על נפשך, איך שכנעת אותו שלא יירה בך?

היא ספרה: התחננתי לפניו שירחם עלי כי יש לי 5 ילדים שעוד לא הספקתי לחנך אותם, ולראות בשמחתם.

כשאנו שומעים סיפור כזה, אנחנו מבינים שבשעה הכי קריטית בחיים, הדבר היחיד שעולה לנו מול העניים, הוא דבר הכי חשוב בחיים - שזה הילדים, חינוכם, לראות בשמחתם ובחופתם.

השאלה שלי כעת, האם באמת אנו חיים את זה יום יום? האם באמת הילדים וחינוכם בראש מעיינינו? או שמא רק כשיצמידו לנו אקדח לרקה, אז נזכר מה הוא העיקר ומה הטפל?

התשובה היא שאנחנו לא חושבים על זה ברצינות.

ולמה אנחנו לא חושבים על זה ברצינות, כי אנחנו כהורים לא הפנמנו את התהליך של הורות,נוח לנו להישאר בהבנה של חיי רווקות בלי שום מחויבות. לעומת דורות הקודמים שכן הצליחו להחיל ולהפנים את התהליך הזה, כמו שנבאר בהמשך במה זה מתבטא, ומה ההשלכות של אי הפנמת הורות, ואיך מזהים אם אנחנו גם כן עדיין לא הפנמנו שאנחנו הפכנו להיות הורים.

לדוגמא:

א.     בחור ברווקות היה הולך לשיעור של רב העיר באור יהודה פעמיים בשבוע. נשא אישה, עבר לגור בבני ברק נולדו לו חמישה ילדים כ"י. והוא עדיין ממשיך להשתתף פעמיים בשבועה בשיעור של רבו באור יהודה. עם כל הכבוד על העקביות, הנסיעה הלוך וחזור גוזלת ממנו זמן רב, אשתו כבר מסוחררת מיום עבודה מפרך,הילדים צריכים השגחה, מקלחות, הכנת שיעורי בית, האשה מצידה מציעה שילך לכולל ערב סמוך לביתם, וישוב בהקדם לבית, כדי לשאת מעט בעול הבית, והוא לא מסוגל לחשוב אחרת.

 

ב.     יהודי  שרגיל להתפלל כל שבת בנץ החמה, כדי להשקיע את שעות היום בלימוד, אחר החתונה, נולדו מספר ילדים, הילדים גדלים ומגיעים לגיל של חינוך, והוא ממשיך במנהגו להשכים כל שבת בנץ, והילדים כמובן עדיין ישנים. כשהוא חוזר בשעות המוקדמות של הבוקר אחר התפילה, מעיר את ילדיו ושולח אותם לבית הכנסת. הם קמים כל אחד בשעה אחרת, אחד מתפלל בבה"כ ספרדי, השני באשכנזי, השלישי בשטיבל וכו', וכל אחד מגיע לבית בשעה אחרת.

 

בשני המקרים הללו האב עדיין לא הפנים שהוא נשוי, ושהוא אבא לילדים. הוא עדיין חושב שהוא רווק ונשאר בעולמו הרוחני, ואף מתעלה מיום ליום, בלי לדאוג לכך שגם ילדיו יגיעו לרמתו הרוחנית.

אם הוא היה מפנים שהוא אבא, הוא היה מתנהג אחרת, עם אחריות כלפי ילדיו, צריך לדעת שכשם שכדי לנשק ילד צריך לרדת לגובה של הילד, ולהרים אותו לגובה שלך, ולא לבקש מהילד שיעלה על הכיסא או סולם כדי שתיתן לו נשיקה. כך גם בחינוך, יש תקופות שאתה רווק, ויכול להתעלות אל על, אבל כשאתה נשוי ויש לך כבר ילדים, צריך לדעת  שיש זמנים שאתה חייב להתכופף כדי להרים אתה ילדים לגובה שלך. להתכופף במובן להתעסק בחינוך הילדים גם אם זה מגיע על חשבון העלייה הרוחנית שלך.

ההשלכות מאי ההפנמה

בשני המקרים הללו התוצאה תהיה כמעט זהה, הילדים לא ירגישו את מציאותו של אבא בבית,דמותו של האב תהיה נמוכה מאוד בעיניהם, והשפעתו לקבלת החלטות גורליות בחייהם תהיה כמעט אפסית, ולא אתפלא אם הבנים יבחרו בדרך חיים אחרת.

כלי עבודה:

כולם מדברים על זה שפעם היה כבוד לאבא ולאמא, הייתה הערכה אמתית כלפיהם, ומתפלאים לאן זה נעלם, למה היום הילדים יותר חצופים, ההורים שלנו על אף שהם לא עברו הדרכה טרום נישואין, אף לא סדנא אחת בנושא של חינוך ילדים, הצליחו לחנך דור נפלא, ואנו המלומדים לעומתם בעלי הגישה העדינה, צריכים ללמוד איך לחנך ילדים.

אז מה הסוד של הדור הקודם?

בדורות הקודמים, כל מי שבא למוסד נישואין, ידע שזה אחריות. הוא והיא יחד ידעו שכעת אנחנו נישואים ויש לנו אחריות על מעשינו, על ילדינו ועל כל המשתמע מכך.

הן אמת,הם לא תמיד התנהגו בצורה רצויה, פעמים בצעקות, ואף במכות, השפלות, אגרסיביות ועוד כהנה.... שאנו אפי' לא רוצים להיזכר במורא ופחד שהם השליטו עלינו, אבל הם פעלו בדרכים ובכלים שהיה להם, זה מה שהם ידעו לעשות, כדי לחנך.

אני לא מדבר על השיטה והדרך, אני מדבר על נקודת המוצא שהביאה אותם להתנהג כך?

הנקודה,זה התפיסה שלהם, הפנמת אחריות וסמכות שהם קיבלו כהורים!

אותה תפיסה עם ארגז כלים שונה חדש ועדכני

אז בואו,אנחנו הדור הצעיר, נלמד את נקודת המוצא של הורינו, נקודת המוצא "אנחנו הורים" ולכן אנו מחויבים לקחת אחריות!

במה נשתמש?

נשתמש בכלים חדשים שלנו, שישכים לזמן שלנו.

פעם היו חורשים את האדמה במחרשה המחוברת לשור או חמור, כיום יש טרקטור שעושה את העבודה בקלות.

כך גם לעניין חינוך הילדים, פעם השתמשו בכלים אחרים, היום יש ב"ה כלים חדשים המקלים את העבודה. אבל עדיין צריכים להמשיך לעבוד.

אבא או חבר

הבעיה שלהדור שלנו שיש בלבול גדול מאוד, יש טשטוש של עמדות ומעמדות, פעם האבא היה אבא והילד היה ילד, כיום הילד הוא האבא, והאבא הוא הילד.

כן, זו המציאות בעידן שההורים נהפכו להיות חברים של ילדיהם. הורים כאלה חושבים שהם הורים טובים יותר, נוחים וליברליים, אבל הם לא מבינים שזה נובע מעצלות ואגו אישי,פשוט לא בא לנו לעבוד קשה, ובכך אנחנו הורסים את האישיות של ילדנו ומביאים אסון עלראשם.

טיפים

בשביל להיות הורה צריך לעבוד באופן תמידי, ולבנות את התדמית בעיני הילדים כהורה סמכותיו בעל מעמד.

לפנישניים או שלשה עשורים שהילדים עבדו יחד עם ההורים בגינה, בשדה, בחצר, ברפת, קניות בשוק וכדו', נבנה קשר בין הורים לילדים, ובירור מעמד ההורים בעיני הילדים, הדבר נעשה באופן של תת מודע, האב לימד את הבן איך להשתמש בכלים, איך מעדרים, איך מגדלים עצים וכו', האבא העביר את המסורת, הבן קיבל מהאב כאדם שיותר חכם ממנו.

כיום אין כבר עבודת צוות בין הורים לילדים, כי אנו חיים במציאות אחרת.

איך אפשר לבנות את המעמד והכבוד של ההורים בעיני הילדים?

עצות:

א.     אבא לא יתחיל באמירת הקידוש הן בערב שבת והן ביום,עד שכל הילדים לא יסבו לשולחן.

ב.       אף אחד מהילדים לא קם מהשולחן עד שאבא לא סיים לומר את ברכת המזון.

ג.       אבא לא יצא מהבית לבית הכנסת בערב שבת ובבוקר, עד שבניו לא יצטרפו עמו, אפי' אם בגלל זה יאחר לתפילה, עדיף שיאחר הוא לתפילה פעם פעמיים, וירויח שבניו יתפללו כל החיים.

ד.       האב ידאג לשמור על כבוד האם, והאם על כבוד האב בעיני הילדים.

ה.      לשמור על מקום ישיבה קבוע בבית לאב ולאם, ולא למחול על כבודם.

ו.        כשהאימא מכינה ארוחת ערב, כל הילדים חייבים לאכול את מה שאימא הכינה. אם יש ילד או ילדה יוצאי דופן שרוצים צ'יפס, חביתה או טוסט, עדיף להסביר להם את חשיבות האחדות וכבוד האם, כי בחיים הילד יצטרך להיכנס למשפחה של אשתו והבת למשפחת בעלה, הפינוקים האלה רק יהרסו אותם ולא יבנו. ואם בכל זאת הילד מתעקש כי הוא לא אוהב את האוכל הזה,שיכין בעצמו ובשום אופן לא האם. כשילד\ה יכינו פעם פעמים, התופעה תגמר.

ז.        כשיש ילדים בגיל חינוך, אסור לאב להתפלל שחרית של שבת בנץ, כי בכך הורס את הוואי המשפחתי. אלא א"כ ייקח אותם עמו. וזה כמעט בלתי אפשרי.

לסיכום:

לקחת אחריות וסמכות של הורות, בתחילה זה ידרוש מאמץ, אבל תוך זמן קצר תראו את התוצאות לטובה, הן לתווך הקרוב והן לתווך הרחוק.

 

שלום רב

הנך נכנס למדור בו יופיעו תמונות נשים

חזרה לדף הביתאני אשה המשך לדף המבוקש