ראשי
יהדות
הרב אברהם אמינוב תלמודי

הרב אברהם אמינוב תלמודי

קורות חייו ומפעליו של מורנו הרב אברהם תלמודי אמינוף זצ"ל (שנת תרי"ד 1854 –ט' שבט תרצ"ט 1939 הרב אברהם אמינוף נולד בבוכארה בשנת התרי"ד לאביו רם המעלה והיחס רבי בנימין, ולאמו הרבנית צפורה בתו של רבי פנחס הקטן, חתנו של רבי יוסף ממאן מערבי זצ"ל, אביו רבי בנימין היה סוחר גדול ומצליח, אחיו של רבי אברהם – יצחק, דוד חיים ואהרון פנו למסחר,ואילו רבי אברהם הקדיש את כל זמנו ומרצו ללימוד התורה הקדושה. )

הרב אברהם אמינוב תלמודי

קורות חייו ומפעליו של מורנו הרב אברהם תלמודי אמינוף זצ"ל

(שנת תרי"ד 1854 –ט' שבט תרצ"ט1939)  

יחוסו ומשפחתו

הרב אברהם אמינוף נולד בבוכארה בשנת התרי"ד לאביו רם המעלה והיחס רבי בנימין, ולאמו הרבנית צפורה בתו של רבי פנחס הקטן, חתנו של רבי יוסף ממאן מערבי זצ"ל, אביו רבי בנימין היה סוחר גדול ומצליח, אחיו של רבי אברהם – יצחק, דוד חיים ואהרון פנו למסחר,ואילו רבי אברהם הקדיש את כל זמנו ומרצו ללימוד התורה הקדושה.

רבותיו וחבריו

כבר בילדותו התבלט רבי אברהם כ"עילוי" ושקדן מופלג בתורה, הוא הפליא את כלרואיו בקסם האישי שהיה נסוך על פניו, במידותיו הנעלות, ובהנהגותיו המיוחדות שהיו למופת.

באותם זמנים לא היו תלמודי תורה ממוסדים בערי בוכארה, הנערים היו לומדים בבית הכנסת אצל מלמד פרטי שהיה מקבל משכורת חודשית מהאב, וכיון שעשה חיל בלימודיו אצל רבו שאביו שכר לו, בגיל צעיר מאוד יחסית לבני גילו נכנס ללמוד בישיבתו של סבו הרב פנחס הקטן הוא מולא-נייאזאבי אמו (רבי פנחס היה חתנו של הנשר הגדול רבי יוסף ממאן מערבי זיע"א שהוא בעצם ייסד את הישיבה בבוכארה).

לאחר מכן (לערך בשנת 1870) בהיותו בגיל 16 הצטרף לישיבת המצטיינים בבוכארה של רבי יהושע שושן[1] (רבי יהושע שושן, תלמיד חכם מארץ ישראל שהביא אותו הרב אברהם חיים גאון, לשמש רב ומורה לבנו אבא שמעון ועוד תלמידים מחוננים בבוכארה), חכם שושן לימד את הנערים בתחילה בביתו שלרבי יעקב מוסא (אביו של הרב שלמה מוסיוף) הלימודים התקיימו במשך כל ימות השבוע ממוצאי שבת ועד ערב שבת, בהתמדה רבה ישבו הנערים וקנו תורה מהחכם מארץ ישראל, הישיבה של חכם שושן הייתה מעין פנימייה, בה אכלו ולנו כל התלמידים, את הבית לישיבה תרם אביו של רבי שלמה - ר' יעקב מוסא.

בין התלמידים במדרשה אנו מוצאים את הרב אבא שמעון גאון (בנו של רבי אברהם חיים גאון), הרב שלמה מוסאיוף,הרב יוסף כוגהינוף, הרב שמעון חכם, הרב אברהם תלמודי אמינוף, הרב משה פילוסוף, הרבציון צופיוף, הרב רפאל פותילחוף, והרב משה-צ'ה יצחקוף, מכל רחבי בוכארה וסביבותיה הגיעו ללמוד בבית המדרש של חכם יהושע שושן.

לימד תורה בסמרקנד

בשנת התרל"ט1879 עברה הישיבה מבוכארה לסמרקנד, שם נוסד בית מדרש בביתו של ידידיה אליאסוף . בסמרקנד הפכו התלמידים למגידי שיעורים, שם גם פתחו ת"ת לבני עניים כמו שמתואר מורה הוראה.

אותם התלמידים שיצאו מישיבה זו, הם היו בעצם היוו את הנהגת יהודי בוכארה בדורות הבאים, והם היו יוזמי הקמת שכונת רחובות הבוכארים שבירושלים וממקימיה, והם שדאגו לעלייה מאסיה התיכונה לארץ ישראל בסוף המאה ה-י"ט ובתחילת המאה ה-כ', כאשר חלקם פעלו בארץ ישראל בירושלים בייסוד השכונה ובהקמתה וחלקם בערי בוכארה.

הכינוי"תלמודי"

רבי אברהם התבלט בכשרונותיו הלימודיים, ומכיוון שהיה בקי ביותר בתלמוד בבלי זכה לכינוי זה שדבק בו אף בעלותו ארצה, עד סוף ימיו.

עלייתו ארצה

מתוך ערגה וכיסופים לאדמת הקודש, עלה רבי אברהם אמינוף לירושלם בשנת התרמ"ט (1889)בהיותו בגיל 35 לחונן את עפרות ציון. בהגיעו לירושלים קיבלוהו חכמי ורבני ירושלים בכבוד רב, אחר ששמעו הלך לפניו כתלמיד חכם גדול בתורה ויראת שמים.

הקמתהשכונה רחובות הבוכארים

בהעלותו ארצה התגורר בעיר העתיקה בירושלים תוככי החומות בסמוך למקום המקדש. לאחר מכן בשנת התרנ"א הצטרף לפעילות קודש למען בני העדה הבוכארית בארץ ישראל, ראשית פעולתו היתה הקמת השכונה לבני העדה הבוכארית, ויחד עם חבריו הרבנים שעלו ארצה מבוכארא ואגפיה, ה"ה רבי שמעון חכם, ורבי יוסף כוגהינוף זצ"ל, ורבי שלמה מוסיוף זצ"ל ועוד, יחדיו אזרו כוח ויסדו את שכונת רחובות הבוכארים חוץ לחומות ירושלים. רבי אברהם אמינוף תלמודי זצ"ל מדמויות ההוד וההדר של העדה הבוכארית הוכתר כנשיא השכונה.

יחד הקימוחברה בשם "חברת חובבי ציון" בשער הספר תקנות "חברת חובבי ציון"נכתב אודות התייסדות החברה אשר נעשתה בחודש סיון בשנת תר"ן ע"י אנשי בוכארא סמרקנד ותשכנט ואגפיהם, וכך הם כותבים "מטרתם להוסיף כרך בארץ ישראל, ולכונןבנין מושב בתים בהוד ותפארת, ובאופן היותר נעלה ומהודר, ומאז עסקנו בקניית נחלה עדכעת, ונגמר קניית הנחלה בקושאן ע"פ נימוס הממשלה, היה בחודש טבת שנת תרנ"א,הצליח ה' בידינו להשיג נחלה רחבה, בזה נוכל להשיג הפצנו שכל חבר יהיה לו חלק גדול וחשוב,שיהיה בידו לבנות, או לנטוע כרצונו, וגם צרכי הקהילה והרחובות והשווקים ברחובות, על אופן (בסגנון) ערי אירופא החשובות, וגם סדר ואופני הבניינים כנהוג באירופא, למען תהיהלהוד ולתפארת בירושלים, בזה נקרא שמה "רחובות" "כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".

ימי הזוהר של השכונה המפוארת ביותר בירושלים

התפתחות נפלאה זו של השכונה גרמה שרבים מבני העדה ששמעו על השכונה עלו מבוכארה לארץ ישראל כדי לגור בשכונה, ואכן זכתה שכונת רחובות הבוכארים שהיתה תפארת ירושלים של אותם ימים, ימי הזוהר ותור הזהב של העדה הבוכארית בארץ ישראל.

בשכונה המפוארת הזו התגוררו כל חכמי ורבני ירושלים של אותו הדור, שם גדלו גם גדולי הדור הקודם ומנהיגי היהדות החרדית, כמו הראשונים לציון - הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב יהודה צדקה זצוק"ל ועוד.... הנה לפנינו תיאור של השכונה מפי ראש ישיבת פורת יוסף הרב יהודה צדקה זצ"ל: בשכונת רחובות הבוכארים בירושלם החלו ההכנות לקראת שבת מבעוד יום, כאשר החנויות היו נסגרות לפני חצות היום, ברחובות השכונה היהניתן לראות את כל רבני הבוכארים ואף חכמי החלבים, אשר התגוררו בשכונה בחצרותיהם שלבני העדה הבוכארית, הולכים למקוה הטהרה להיטהר לקראת שבת מלכתא, בלכתך בערב שבת ברחובותהבוכארים, היה לנגד עיניך מראה הוד והדר זקנים עטורי זקן לבושי בגדי שש רקומים בחוטיזהב, הולכים לבתי הכנסת, בשכונה היו כעשרה בתי כנסיות מרוהטים בטוב טעם לפי מסורת יהודיבוכארא, וכולם היו מלאים מפה לפה. למעלה ישבו הזקנים בסדרת פניהם לבושים בגדי שש ומראיהםכמלאכים, ולצדם שאר הציבור. והיה מוסיף שלא ניתן לתאר את המחזה הנפלא של שכונת הבוכאריתבשבתות וימים טובים.

הקמתת"ת בני ציון החינוך העצמאי

רבי אברהםזצ"ל אשר אש התורה יקד בקרבו, לאחר שהסתיימה בניית השכונה אשר כללה בניית בתי כנסת רבים מקווה טהרה גדול ומשוכלל, בית דין צדק דק"ק בוכארים, קופת צדקה כללית,ארגון החסד "חברת תומכי חולים ביקור חולים", ושאר מרכזי הקהילה, שם אל בואת עתידם של ילדי ישראל, והקים את התלמוד התורה הכללי "בני ציון"אשר נוסד בשנת תרנ"ה בתוככי שכונת רחובות הבוכארים.

בין המלמדיםבתלמוד תורה שהיו נבחרים בקפידה רבה, נמנה הגאון רבי רפאל שלמה לאניאדו זצ"ל,ראש הישיבה - הראשון של ישיבת פורת יוסף. במכתב שכותב הרב לאניאדו זצ"ל לרבי אברהם זצ"ל, נכתב בין היתר כי בימים שנעדר מהתלמוד תורה, מילא את מקומו הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל, לימים ראש ישיבת פורת יוסף.

כמו כן מצינו שבת"ת לימד הגאון רבי שלמה עבו מערבי זצ"ל, שהיה רבם של הרבנים רבי עובדיה יוסף, ורבי יהודה צדקה, ורבי בן ציון אבא שאול זכר צדיקים לברכה.  

וכן מסופרבספר האיר המזרח על הרב הן ציון אבא שאול - ראש ישיבת פורת יוסף: "כשגדל הילד מסרוהו הוריו לרבי אברהם תלמודי מנהל תלמוד תורה בני ציון שבירושלים כדי שילמדתורה אצל המלמדים רבי שלמה מערבי ורבי יוסף גרג'י ביחד עם חבריו רבי יהודה צדקה זצ"ל ורבי עובדיה יוסף זצ"ל, וכך גדל על ברכי התורה וכבר מקטנותו ניכר עליו שנולד לגדולות".(האיר המזרח)

                                                  רבי אברהם תלמודי אמינוף עם הרב משה פורוש ממנהלי הת"ת מטעם אגו"י

פעילותו הספרותית

העשור הראשוןלהתיישבות יהודי בוכארה בירושלים הוקדש בעיקרו לבניין החומרי ולהקמת תלמוד התורה, בפעילות זו תפס רבי אברהם מקום נכבד, שלוש פעמים יצא לערי בוכארה כדי לאסוף כספים ולעודד אתבני הקהילות במרכז אסיה להגיע לארץ הקודש ולבנות בה בתים, ולתרום סכומים נכבדים למען המוסדות הרוחניים שבשכונה, דהיינו תלמוד התורה והישיבות.

סה"כ יצא רבי אברהם לערי בוכרה ואגפיה למטרות שונות בין השנים התר"ן - תרע"ב (1890-1912)שש פעמים.

הספר ליקוטי דינים

פעילותו הראשונה של רבי אברהם בתחום זה הייתה הוצאת ספרו הגדול בעל ששת החלקים ספר "ליקוטי דינים".בדפוס ה"ר שמואל צוקערמאן, ירושלים.

חלק ראשון:יצא בשנת התר"ס, החלק שני: והוא דיני שבת וראש חודש, יצא בשנת התרס"א, חלק שלישי: דיני פסח יום טוב וחול המועד, יצא  תרס"א,חלק רביעי: דיני ט' באב ראש השנה יום הכיפורים סוכות חנוכה ופורים ירושלים תרס"ב,חלק ה: הסתיים ביום י"א בחשון התרס"ב, חלק חמישי: הוא חלק ראשון משולחן ערוךיורה דעה, הודפס בשנת התרס"ג, חלק ששי: הוא חלק שני משלחן ערוך יורה דעה, וגםקצת מחלק אבן העזר הודפס בשנת התרס"ד.

תירגום הספר

את הספרים תירגם רבי שמעון חכם הייתה זו פעולה משותפת של שני תלמידי חכמים אלה, אשר השתוקקו בכלמאודם לזכות את הרבים ואף עשו כך.

המקורות מהן נאספו ההלכות שבספר "ליקוטי דינים", מגוונים. הסדרה מבוססת בעיקר על שלחן ערוך ונושאי כליו, וכן ספר "חסד לאלפים" וספרי הרב חיים יוסף דוד אזולאי(הרב חיד"א) "מחזיק ברכה" "ברכי יוסף" "מורה באצבע"ו"לב דוד". אך גם על ספרי הלכה שהתפרסמו עד זמן קצר לפני הדפסת "ליקוטי דינים" כגון ספרו של רבי יוסף חיים מבבל "בן איש חי" וספרו של רבם שליהודי צפון אפריקה בירושלים רבי אליעזר אבן טובו בעל ספר "פקודת אלעזר",ואף כולל תקנות מספר מ"תקנות ירושלם".

ספרי הלכהו שאלות ותשובות נוספים המוזכרים לעיתים הם: היד החזקה לרמב"ם באר היטב, לבוש,שלמי ציבור, אמת ליעקב, חסד לאברהם, יד אהרון, זכור לאברהם, שיורי טהרה, נודע ביהודה,ועוד...

המחבר גם ליקטמן ההלכות שנדפסו בכמה מסידורי ליוורנו כגון "בית עובד" "בית מנוחה""בית השואבה" סידור "בית אב" ו"בית הבחירה".

סעיפים רביםעוסקים בענייני מוסר, מידות ודרך ארץ, והם מבוססים על ספרי המוסר והנהגה, "קמחסולת" "אורחות יושר" "ופלא יועץ", המחבר אף מביא הנהגות והלכותמספרי המקובלים כגון: "סידור בית אל" "נהר שלום" "וחמדת ימים".

אולם דעתהרב אברהם תלמודי שכאשר ישנה מחלוקת בין ההלכה הפסוקה שבה נהגו יהודי בוכארה, לביןהלכה שבה נוהגים המקובלים, יש לנהוג כדרך ההלכה הפסוקה.

בשנתתשע"ח לברי"ע (2018 למניינם) יצא לאור הספר "ליקוטי דינים"בתרגום לעברית, ע"י הרב הלל בן מנחם חיימוב שליט"א נשיא איגוד הרבנים.

שלחן הטהור

כאמור את הדפסת החלק הששי מסידרה זו, סיים ר' אברהם בשנת התרס"ד, באותה השנה הוציא לאור את ספרו הקטן והמהודר "שלחן הטהור", בספר זה המשיך ר' אברהם במסורת בה החל בספרי"ליקוטי דינים" לחזק בקרב יהודי בוכארה את דבר אמירת הברכות, ר' אברהם תירגם את ההלכות הנחוצות להבנת הנושאים השונים לתג'יכית-יהודית, הספר נדפס בהידור בצבע סגול כדי שיתחבב על המשתמשים בו. מסתבר שהספר חובר כדי לענות על הצורך של סוחרים ועולי רגל ממרכז אסיה, אשר שהו זמן רב בדרכים והיו זקוקים לקונטרס קטן של הלכות נחוצות.

"שלחן הטהור" ברכות השחר וברכת המזון, וברכת הלבנה, וברכת הנהנין ודינים הנצרכים להםבלשון הקדש וגם בלשון פארסי, כדי לזכות בני עמנו שישא איש בחיקו כדי שיהיה מצוי אצלו,בין בדרך בין בחנות בכל מקום שיהיה... אברהם אמינוף... ירושלם, תרס"ד (1904).

ספר התהילים

בשנת התרס"ה(1907) הוציא לאור את ספר תהלים בשילוב הוי"ה אדנו"ת בטעמים... גם ציין לפניכל מזמור, את תוכן כוונת ענינו.

תירגום הנ"ך

בשנת התרס"ז(1907) יצאו ר' אברהם אמינוף ור' שמעון חכם במפעל גדול והוא - תרגום ספרי נביאים ראשוניםואחרונים הנקרא "כתבי קדש עשרים וארבעה" לתג'יכית-יהודית והוצאתם לאור.

את מלאכת התרגוםעשה רבי שמעון חכם, ואת מלאכת השיווק עשו ראשי קהילת יהודי בוכארה בירושלם בהנהגתושל הרב אברהם אמינוף.

בשער הספריםנדפס: "הובא לבית הדפוס על ידי המשתדל הרב החכם השלם מוה"ר אברהם אמינוףהי"ו בהוצאות יחידי סגולה אנשי מדינתנו המתנדבים בעם הגבירים הרמים הנקובים בשמותלהלן בהקדמת הספר".

חוק לישראל

כהמשך למפעלולמען זיכוי הרבים הדפיס רבי אברהם זצ"ל בשנת תרס"ט (1909) את הספר "חקלישראל" על חמשת חלקיו, במהדורה מחודשת בתוספת ניקוד, כולל המשנה הגמרא הזוהרההלכה והמוסר, וזאת בכדי להקל על הלומדים, לאחר זמן נודע כי בעיר וילנא שבאירופה השיגואת גבולו והדפיסו את "החק לישראל" מנוקד כמוהו, כשהראו זאת לרבי אברהם זצ"לואמרו כי יוכל לערוך להם משפט על השגת גבול, התנגד לדבר, והתבטא "חס ושלום",רבי אברהם שהיה איש חסיד לא הקפיד על כך כלל, והעיקר שיהיו לזיכוי הרבים.

 ואכן חומש חק לישראל של רבי אברהם אמינוף, התקבל על ידי הציבור הקוראאת הסדר שנתקן על ידי הרב חיד"א, אולם המדפיסים בשאר המהדורות השמיטו את שמו שלהמהדיר ר' אברהם אמינוף, כל בעל דפוס או מוציא לאור, אימץ לעצמו את מהדורתו של ר' אברהםללא הזכרת שמו, בנצלו את העובדה המצערת שלר' אברהם לא היו ילדים שישמרו על זכויותיוכמוציא לאור, וכל אחד עשה בספר כבשלו.

בשנתהתשנ"א (1991) הוציא לאור הרב יצחק אמינוף ז"ל, ראש ישיבת הרמב"םובית יוסף בתל אביב, את החומשים "חוק לישראל" בצילום המהדורה הראשונהשהוציא רבי אברהם תלמודי.

רובם של הספריםשנדפסו בירושלם נשלחו למכירה לקהילות במרכז אסיה, מכירה זו הייתה אמורה לממן את המשךההדפסה, רבי אברהם לא הסתפק בהוצאת ספרים בעצמו, אלא אף עודד אחרים להוציא לאור ספריםמתורגמים לפרסית-יהודית כגון התפסיר "אם אפס" ופיוט "רבי אמנון".

בפעילותו זופנה רבי אברהם אל המון העם לקרבם לארץ ישראל, למסורת ולהלכה היהודית, אמנם היה תלמידחכם בקי בתלמוד ובנושאי כליו, כעדות הכינוי שניתן לו, אך הוא לא נתן מעייניו בכתיבתספרי הלכה או חידושי תורה, אשר היו מן הסתם מפארים את שמו בקרב תלמידי החכמים, בראותואת השממה הרוחנית שבה היו נתונים אחיו בני עדתו, התגייס ועשה לקרבם לציון וליהדות,לחזק בקרבם את שמירת המצוות, ואת הבנתם בתורת ישראל ובכך גדולתו.

הנהגותיו הקדושות

הנהגותיו רבי אברהם היה מתפלל בבית כנסת אברהמוף, שנקרא בית הכנסת של מולא אברהם תלמודי, היה מתפלל מדי יום ביומו עם הנץ החמה, ותפילת מנחה היה מתפלל כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין שמושא רבה, היה צנוע במעשיו כשם שנהג לזכות את הרבים בהדפסת ספריו, כך נהג כאשר התרים ציבור או יחידים למען בני קהילתו, או למען עדות אחרות, לא פירסם את שמו. היה ראשון בין שווים ותמיד השתדל לפעול לשם שמים. מדי יום לאחר התפילה, נכנס לבית ידידו הרב שלמה מוסאיוף, ויחד היו דנים בענייני הקהילה, הרב שלמה אשר ישב כל היום בביתו ולמד תורה,שיתף פעולה עם רבי אברהם שהיה המוציא והמביא, וכל דבר שנעשה בשכונה ידו ניכרה בו, מדי ערב שבת, היה מסתפר לכבוד שבת קודש ומכין בעצמו את בגדיו המיוחדים לכבוד שבת עוד קודם כניסת השבת, היה יושב בבית הכנסת ומוסיף מחול על הקודש.

אבי יתומים

לרבי אברהם ולזוגתו לא היו ילדים, יתומים רבים היה מכניס בביתו ומטפל בהם כאב, ועל כך כינוהו בשם "אבי יתומים". רבי מיכאל בבהיוף סיפר, שבא יתום לארן ישראל, חלה ונזקק לטיפול בבית החולים, ושם דרשו ממנו שמונה נפוליונים עבור הטיפול, סכום עצום ורב. בא היתום והתלונן אצל רבי אברהם, רבי אברהם כתב למנהל בית החולים שערי צדק "לכבוד ד"ר וואלך, הנער יתום נא להתחשב בו. א. אמינוף "מיד קיבלו אותו בכבוד רב, והוצרך לשלם רק נפוליון וחצי דמי הטיפול.

פטירתו

הרב אברהם אמינוף תלמודי נתבש"ם ביום ט' בשבט התרצ"ט (1939) בשנת השמונים וחמש לחייו. עד יומו האחרון, שימש כרבה ונשיאה של הקהילה בשכונת רחובות הבוכארים בירושלים, אותה הנהיג ובה פעל כמעט חמישים שנה, מאז עלייתו בשנת התרמ"ט.

אבל גדול השתרר בקרב בני הקהילה, שכן רבי אברהם היה אחרון המייסדים בוני השכונה, הוא ראה אותה בבניינה בתפארתה, ביגונה, בימי מלחמת העולם ולאחריה, וזכה לראות את העולים החדשים ממרכז אסיה בשנות העשרים והשלושים, אשר התיישבו ברחבי הארץ, ורק מיעוט מהם התיישב בירושלים בשכונת רחובות. בתקופה זו בסוף שנות העשרים, עברו רבים מקרב יהודי בוכארה שבירושלם לתל אביב,כי בשכונת רחובות הבוכארים שררו עוני ועזובה רבה, והמנהיגות הוותיקה הלכה לעולמה, והותירה חלל ריק בהנהגת הקהילה והשכונה. הכנסות הוועד פחתו, והמחסור היקשה על פעילות הוועד,שניסה לשמור על הקיים ולתמוך בציבור הנזקקים הגדול. הפירוד בין הוועדים שבמקומות השונים בארץ נותר בעינו, ולא אפשר הקמת מסגרת ארצית. בכל יישוב ושכונה ששם הייתה קהילה בוכאריתקטנה, היה רב או דרשן, והקהילה הבוכארית בארץ ישראל כולה נפרטה לפרוטות. חבל על דאבדין ולא משתכחין. (מעובד מתוך יהדות בוכארה גדוליה ומנהיגיה, פוזילוב גיורא.תפארת בנים, רבין. ספר זיכרון היובל)

[1] ת"ח גדול הובא בגדולות אלישע, רבי אלישע נסים ששון דנגור שהיה ריש מתיבתא ראש אב בית דין וחכם באש"י בעוב"י בבל רבתי י"ל לראשונה מתוך כ"יע"י חברת אהבת שלום ירושלים תשל"ו, עמוד רל"ו. ובספר מעשה אליהו לרבי אליהו סלימן מני זיע"א רבה של חברון בסימן קל"ט שם הוא משמש כעד בבי"ד.

שלום רב

הנך נכנס למדור בו יופיעו תמונות נשים

חזרה לדף הביתאני אשה המשך לדף המבוקש